בני אדם אוהבים לפשט
דברים, שחור לבן, טוב ורע, מצווה עבירה וכו'. ומה לעשות שה' ברא את העולם עם הרבה
אפור, בינוניים, ניוטרליים. אנשים מפחדים להביע דעה, עמדה, משאלה מתוך פחד
שה"עוילם" יתייג אותם כשייכים לקבוצה זו או אחרת.
וראה זה פלא. עם ישראל נהיה לעם ביציאתם ממצרים (כפי שהרחבנו כאן)
ועוד לא עברו שישה ימים והעם הטרי והצעיר נתקל במצוקתו הראשונה בצורה של כל עם
מצרים מאחוריהם וים לפניהם. ועי' בתרגום יונתן בן עוזיאל המרחיב על הפסוקים (שמות פרק
י"ד, י'-י"ד). (המקור למטה) ומעניין שבפסוק י"א הוא מוסיף
ש"רשעי הדור" אמרו למשה "המבלי אין קברים במצרים?" ומאיפה
ידוע לו שמדובר ברשעים? אלא שלכארה זה מדוייק לו כי בפסוק הקודם הוא תרגם
"ויצעקו אל ה'" כ-"ויתפללו אל ה'", ופשוט שהמתפללים היו צדיקים,
ואם כן אלו שדברו עכשיו מוכרחים להיות הרשעים, ומשה אפילו לא טרח לענות להם.
אבל איך אפשר להבין המשך דבריו בפסוק י"ג, שארבע קבוצות היו במדבר
ולכל אחת הייתה דעה שונה, להיכנס לים, לחזור למצרים, לערוך מלחמה והאחרונה לעשות
תכסיסין, ולכל אחת מהקבוצות משה ענה את התשובה המתאימה לה. אבל לא מוזכרים הצדיקים ולא מוזכרים
הרשעים אז או שהיו שש קבוצות, את הארבע קבוצות עם הפתרונות שלהן, הצדיקים
שהתפללו, והרשעים שאמרו "המבלי אין קברים במצארים שמשה רבינו בפסוק הקודם התעלם מתלונותיהם?
אלא שצריך לומר נתינת עצות ופתרונות אינם קשורים כלל לצדקות או רשעות.
ייתכן שאחד יעלה פיתרון והפיתרון צודק כי הוא נובע מהצדקות שלו והשני יעלה אותו פתרון שלא צודק כי הוא נובע
מהרשעות שלו. אבל לאלו משה רבינו התייחס ולאלו לא!!
ורואים מכאן דבר מבהיל. כשעם ישראל במצוקה, הצדיקים, בנוסף לתפילותיהם, עדיין ראו צורך וחובה להעלות ארבעה
פתרונות שונים, אפילו לחזור למצרים, כמו שאמרו הרשעים ומשה התייחס אליהם ודיבר
איתם והסביר להם למה הם לא צודקים. אין מקום לפסילות, ואין מקום לדחייה על הסף, מה
שנקרא ברחוב "ללכת ראש בקיר".
התפקיד של מנהיג הוא להסביר ולהדריך,
להתייחס ולרומם את העם, ובמיוחד התפקיד של המנהיג הוא לקרוא את המפה ולראות שהעם
במצוקה, גם אם הוא בדרגתו וברמה שלו, מתוך אמונתו וביטחונו בהקב"ה אין הוא
מרגיש בסכנה האורבת על העם. ויתירא מזו, גם אם מעלים פיתרון שה"רשעים" העלו מכבר, יש עדיין מקום להתייחס אליו.
אלו הן קצת מהמחשבות שהיו לי אתמול, כשכל קשר בין הנכתב לעיל לענייני דיומא ייעשה על דעת הקורא בלבד.
שלכם,
מרדכי
{י} ופרעה חמא טעות צפון משתזיב וקריב קדמוי קרבנין וזקפו בני ישראל
ית עיניהון והא מצראי נטלין בתריהון ודחילו לחדא וצלו בני ישראל קדם ה'.
{יא}
ואמרו רשיעי דרא למשה המן בגלל דלא הות לנא בית קבורתא במצרים דברתנא לממת במדברא
מה דא עבדת לנא להנפקותנא ממצרים.
{יב} הלא
דין הוא פתגמא דמלילנא עמך במצרים יתגלי יי עליכון וידון למימר פסק מננא ונפלח ית
מצראי ארום טב לנא דנפלח ית מצראי מדנמות במדברא.
{יג} ארבע כיתן אתעבידו בני ישראל
על גיף ימא דסוף חדא אמרה ניחות לימא וחדא אמרה ניתוב למצרים וחדא אמרה נסדרה
לקובליהון סדרי קרבא וחדא אמרה נבלבלא לקובליהון ונערבבה יתהון כיתא דהוה אמרה ניחות לימא אמר להון משה לא
תדחלון אתעתדו וחמון ית פורקנא דה' די עביד לכון יומא דין כיתא דהות אמרה ניתוב למצרים אמר להון משה לא
תתובון ארום היכמא דחמיתון ית מצראי יומא דין לא תוספון למיחמיהון תוב עד עלמא.
{יד} כיתא דהוה אמרה נסדרה לקובליהון סדרי קרבא
אמר להון משה לא תגיחון דמן קדם יי מתעביד לכון נצחנות קרביכון כיתא דהוה אמרה נבלבלא לקובליהון אמר להון משה
שתוקו והבו יקרא ותושבחתא ורוממו לאלהכון.
