"אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים
וכו'" ושואל המפרשים למה מצוות העשה של אמונה לא נכתב בלשון ציווי כשאר
המצוות? וכן למה אשר הוצאתיך מארץ מצרים, כשאפשר לומר אשר ברא את העולם או אשר ברא
את האדם? ובצדקת הצדיק מסביר[1]
שמצרים מסמל את הדמיון, והדמיון הוא מה שמונע את האמונה בהקב"ה וכפי שאמר
פרעה[2],
"מי ה' אשר אשמע בקולו... לא ידעתי את ה'". וברגע שמסירים את הדמיון,
אין כל מניעה מלהאמין בהקב"ה, ולכן כל יהודי כשיוצא מהמצרים שלו ומסיר את
הדמיונות שווא, מייד יהיה לו את האמונה בהקב"ה. ולכן אין מקום לציווי על
אמונה, אלא להשתחרר מממצרים.
ר' ישראל סאלנטר, אבי
המוסר בעולם הישיבות באגרת המוסר שלו תולה את הכל בדמיון וכלשונו,
|
האדם חפשי בדמיונו, ואסור במושכלו
|
דמיונו
מוליכו שובב בדרך לב רצונו.........
|
|
אוי לדמיון, אויב הרע הלזה!
|
מידינו הוא,
בכוחנו להרחיקו,
|
|
בתתנו אזן קשבת אל השכל,
|
להשכיל על
דבר אמת, לחשב שכר עבירה נגד הפסדה.
|
ובספר "נתיבות אור"[3]
מביא סיפור מדהים עם ר' ישראל סאלנטר זצ"ל, שקרא לגדולי תלמידיו "מדומיינים"
על אשר חשבו שיוכלו לשבת וללמוד כל חייהם בלי להזדקק לפרנסה (הוא מתייחס לרבנות)
כי "כאשר ידחק לכם חלילה השעה מהצטרכות הפרנסה לב"ב. כל עצתכם תתבלע"
ע"ש.
ואם תלמידיו, יחידי סגולה ובודדים מתוך דור
מיוחד נתפסו בדמיונם, מה נאמר אנו כשרואים שציבורים שלימים מנהלים את חייהם כאילו
אפשר ללמוד כל החיים? אין זה אלא דמיון וחלומות ואפילו שהם חלומות פז, הם אינם אלא
בגדר חלומות.
אבל איך יוצאים ממצרים? איך מתגברים על
הדמיון? אז יש להכיר את תורת השלבים. ר' ישראל סלאנטר הורה לתלמידיו שעליהם כבר
ללמוד לרבנות בזמן שהם עדיין בישיבה, ואין "לימוד לשמה" גדולה מזו. וכן
אנחנו, עלינו כבר להכין את עצמינו בזמן שעדיין יושבים ולומדים לאפשרות שנצטרך לצאת
לעבוד.
המהר"ל[4]
מסביר, שהארבע לשונות של גאולה מסמלים את השלבים השונים ביציאה ממצרים. היו שלושה
שלבים בכניסה לשיעבוד כפי שנאמר לאברהם אבינו:
1. גרות,
2. עבדים,
3.
עינוי.
כי אפשר להיות גר בארץ אחרת אבל עדיין
להיות חפשי, וכן אפשר להיות עבד בלי לעבור עינויים. וכנגד שלושה שלבים הללו הגיעו
שלש לשונות של גאולה:
1. "והוצאתי
אתכם מתחת סבלות מצרים" – כנגד העינוי (כנגד גוף האדם),
2. "והצלתי אתכם" – הצלה מעבדות, (כנגד
נפש האדם),
3. "וגאלתי אתכם" – מהגרות בארץ אחרת
(כנגד צורת האדם).
ורק לאחר שמשתחררים מכבלי העבדות של הדמיון
בשלבים הללו כאמור, אפשר להגיע לדרגה של "ולקחתי אתכם לי לעם" להגיע
לדרגה של אדם או עם ישראל.
בברכותיי לחג כשר ושמח – וכדברי
הברדיצ'בער, "הקב"ה, אנו נעשה פסח כשר, אתה כבר תעשה לנו את החג שמח".
מרדכי אדלר
הדמיון הוא הכלי היחיד שמשרת את האמונה, השכל והלוגיקה דוחים כל אפשרות של אמונה.
השבמחק