‏הצגת רשומות עם תוויות חרדים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חרדים. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 2 בינואר 2015

הדשא תמיד יותר ירוק מעל הביוב!! טרום בחירות-תשע"ה

תגובה למאמריהם של עו"ד שינפלד וגב' ציפי ירום

מי איננו?
במאמרו של עו"ד יצחק שינפלד, "אבדן דרך: בסוף החרדים הם שומרי הדמוקרטיה" 12:21 26/12/2014 שהתפרסם בבחדרי חרדים יש תיאור ברור איך שלטון דיקטטורי פוגע בראש ובראשונה בדיקטטור עצמו. הפגיעה באה במוקדם או במאוחר כשבדרך כלל הנפילה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא באה בפומבי, ללא התראה מוקדמת ובמהירות שיא. לא ייתכן הוכחה גדולה מאירועי השבוע במפלגת ש"ס המעטירה. עדים אנו לנפילה בסקרים של ליברמן ולפיד ולא חסרות דוגמאות אחרות מההיסטורית כוכבי לכת שהרקיעו שחקים רק כדי להיעלם כלעומת שבאו. כולם חכמים, כולם נבונים וכולם לא מצליחים להתגבר על הדחף הפנימי שלהם המפעם ואומר "לי זה לא יקרה".

ועם היהודי היושב בארצינו מסרב ללמוד מהיסטוריה, מתעלם מהפתגם העממי "אלו המסרבים ללמוד מהעבר עתידים לשוב עליו" וכבר "מתפתים ליפי הבלורית, או למתק שפתיים" הבא. עכשיו מגיע תורו של כחלון ובוז'י להיות התקווה הגדולה של ה-20 מנדטים בישראל שטרם מצאו מקום מנוח. מאז הכנסת ה-13 היו מרץ, צומת, ישראל בעלייה, הדרך השלישית, שינוי, מפלגת המרכז, עם אחד ולבסוף כ-30 מנדטים למפלגת קדימה שזכתה בתואר המפלגה הכי בוגדנית, הכי אנטי דמוקרטית ושהשאירה מאחוריה הרס וחורבן בכל התחומים, כולל ענייני דת ומדינה שאנו עדיין משלמים עליהם מחיר כבד ביותר. תמיד היו כ"ציפי לבני" שפרחו ממפלגה למפלגה ותמיד יהיו, אבל אין זה אלא הקלון של הבוחר הישראלי ולא של הנבחר.

מי קיים?
התמונה העולה היא ברורה. כל תנועה או מפלגה שהצליחה, לאחר שהחלותה לנפול כבר לא עלתה חזרה ונעלמה על דפי ההיסטוריה. נכון? אז זה לא נכון. היו שלוש מפלגות על הקרשים ועדיין הצליחו לחזור לזירה ביתר שאת ויתר עוז והן הליכוד, המערך (עבודה) והמפד"ל. לשלושתן יש יסודות איתנים דמוקרטיים, בסיס רחב של מתפקדים וזה המכנה המשותף היחיד שסייע להן לבצע את הקומבק בניגוד לכל השאר. נכון, לפעמים הדמוקרטיה בכל אחת מהמפלגות ההן חורקת, לפעמים צולעת אבל כשהמקור בריא, יש מקום לתקווה ולשיקום. מי לא זוכר את הליכוד עם 12 מנדטים לאחר הצונאמי של שרון, את המערך עם 8 מנדטים לאחר האסון ששמו אהוד ברק ואף המפד"ל עם מנדטים בודדים? וכולן הצליחו להתעורר ולהתגבר על כל הקשיים ולהגיע למנדטים דו-ספרתיים על אפם ועל חמתם של הלבלרים והשמאלנים.

ואצלינו?
עו"ד שינפלד הנכבד בחר לראות אצלינו "מפלגות האידיאיות ובראשן המפלגות החרדיות יש עבר, הווה, עתיד, המשכיות, קביעות וסוג של נאמנות." כמה חבל שמאמרו נכתב בשבוע שעבר לפני האירועים של השבוע. היום אין מי שיעיז לומר שאצלינו הכל וורוד, דבש ומושלם. ומעניין, שדווקא השבוע אנו מתבשרים על "התארגנות" חרדית שלא ברור מי עומד מאחוריה אבל מזכירה בכל סממניה את ההתארגנות של "טוב" עליה השלום! מבטיחים "גן עדן" אבל מסרבים בכל תוקף להקים מסגרת משפטית ודמוקרטית שתחייב גם את מקימיה. ג'ורג' אורוול הגדיר את זה הכי טוב באומרו "כולם שווים, אבל יש שהם יותר שווים".

ידוע הסיפור על שני יהודים היושבים ברכבת בגרמניה, אחד קורא עיתון יהודי והשני קורא את ה"דר שטירמר". היהודי שקרא את העיתון היהודי מרים גבה, אז קורא ה"דר שטירמר" אומר לו: "תראה, כשאני קורא את העיתונים היהודיים אני מקבל דיווח על פוגרום פה, על רצח שם, על העוני והמצוקה של היהודים ועל כל הצרות בעולם שנופלות עלינו. כשאני קורא את ה"דר שטירמר" אני רואה שאנחנו היהודים שולטים בכלכלה העולמית, אנחנו עשירים, יש לנו השפעה בכל מקום ואנחנו בעצם שולטים בעולם. עכשיו תגיד לי אתה - מה עדיף?"

בואו נעשה חשבון מה מצבינו האמיתי? לפני הבחירות הקודמות כשיאיר לפיד הודיע בריש גלי שבכוונתו להרוס את עולם הישיבות, כשכל עתיד עולם התורה עמד לפני סכנת כיליון, עדיין לא מצאו הפוליטיקאים שלנו את הדרך לשלב חרדים עובדים בתוך המפלגה. יש אידיאה אצלינו אבל כסאולוגיה יותר חזקה. גם הפעם, הציבור החרדי מוצא את עצמו מגיע לבחירות עם שישה מועצת גדולי התורה (דגל, עץ, אגודה, פרוש, ש"ס ואלי ישי), דרישות של חרדים עובדים ונשים חרדיות לייצוג הולם, על פי הסקרים האחרונים יש סיכויים לא קטנים שש"ס ו/או אלי ישי לא יעברו את האחוז החסימה ושיהדות התורה יורדת בכוחה. ועדיין הכל דבש! ב"ה אצלם החילונים המצב גרוע יותר אז אפשר כבר להזמין קידוש בשבת!!

יש כאלו שאומרים "הדשא תמיד יותר ירוק אצל השכן" אבל יהודייה שנונה בשם ארמה בומבק כתבה ספר שכותרו "הדשא תמיד יותר ירוק מעל הביוב". אצלינו נהוג לחשוב שהכל ירוק אבל די להזכירכם שהיו בכנסת אלו משלנו שלחמו נגד חוק טל ועכשיו מתגעגעים אליו. היו משלנו בכנסת שהצביעו בעד הגדלת קצבאות למשפחות ברוכות ילדים והכריזו על "דידן נצח" בצהלה ורינה וכולנו (למעט הח"כים עצמם) עדיין משלמים את המחיר של הטעויות שלהם.

השבוע התבשרנו שהבג"ץ ביטל הבטחת הכנסה לאברכים וגב' ירום במאמרה "ט' בטבת: מלחמה למדינת ישראל בה' ובלומדי תורתו" 31/12/2014 18:33 שהתפרסם בחרדים 10 תוקפת את הסימפטום במקום המחלה וכדברי חז"ל "לא עכברא גנב אלא חורא גנב". הבג"ץ תפסוק לפי רצונו האישי של היושבים בו כי הם בחרו את עצמם. כל עוד שאין דמוקרטיה במינוי שופטים כמו שקיים בכל העולם הנאור כולו, נמשיך לראות החלטות הפוגעות בצפור נפשינו. למרבה הפלא, כשהימין התארגן לשנות את הרכב הוועדה למינוי שופטים, הייתה פגישה מסתורית בין נשיאת בית משפט העליון דורית בייניש (בדימוס) ("הממשלה קיבלה צו גיוס" ישראל היום: מתי טוכפלד 07/02/14) לבין לא אחר מח"כ משה גפני ובעקבותיה, מוישה ושאר "נציגינו" התנגדו לחוק. החוק נפל, הוועדה למינוי שופטים נותרה בידי השמאל, והחלטות בג"ץ ממשיכות להתקבל נגדינו. עם התנהלות כזאת, ברור ומובן למה קמות קבוצות הצועקות "הצילו" כמו החרדים העובדים ו"לא נבחרות לא בוחרות", אבל גב' ירום העדיפה להרוג את השליח מלהתמודד עם המצב עגום עצמו.

התועלת מדמוקרטיה
עיון קל ברשימת המפלגות לעיל מצביע על תופעה מדאיגה במיוחד. רוב המפלגות שקמות מסביב לכוכב זה או אחר ואינן מתפקדות על בסיס דמוקרטי נמנות על אוייבי הציבור החרדי הכי גדולים שידענו אי פעם. ברוסיה, אבי אבות המשטרים האנטי דמוקרטיים נולדה הסיסמא "הכה ביהודים והציל את אמא רוסיה". משטר דיקטטורי חייב אויב מבחוץ להצדיק קיומו והיהודים סבלו לאורך כל הדורות מהניסיונות של משטרים טוטליטריים להסיט את זעם וסבל העם מעצמם אל היהודים. והיהודים בארץ למדו מהטובים ביותר והתאימו את הסיסמא ל"הכה בחרדים ותציל את המושב בכנסת". מעניין מאד שמשטרים ומתנועות הכי דיקטטוריים ושהכי מנציחים את כל צחנת העבר אוהבים לעטוף את שמותיהם במילים "דמוקרתיות" (שם הרשמי של ברית המועצות הוא "ברית הרפובליקות הסובייטיות") ולהכריז על "יש עתיד" ו"סדר יום חדש".

כשיש דמוקרטיה ופריימריז, ח"כים לא יכולים להיות פופוליסטיים ולחפש אויב. כשיש פריימריז, הח"כ צריך לדאוג למתפקדים שלו, שיהיו להם כבישים מסודרים, שיפנו את הזבל, שיהיה ביטחון במדינה, כלכלה וכל הדברים המעניינים כל אזרח פשוט. גם החרדים רוצים את כל הדברים הללו אז בהנהגת חיוב דמוקרטיה בכל המפלגות, החרדים ירוויחו פעמיים: א. שלא יטפלו לחרדים וב. שנהנה מהתועלת ששאר האזרחים ייהנו ממנה.

ומה המחיר לחיוב פריימריז בכל מפלגה? מה תהיינה ההשלכות במפלגות החרדיות? שאולי יענקלה ומוישלה לא יהיו חברי כנסת? זה הסיכון! והריווח? ששונאי ישראל לא יהיו בכנסת ולא יהיה להם זמן להתנכל לנו? אני מעמיד לקורא הנכבד להחליט מה עדיף ומה כדאי. וכן בנוגע לבית משפט העליון. איך אפשר לבוא בטענות על התנהלות בלתי דמוקרטית בעליל – "חבר מביא חבר" והנצחת המצב על כנו, כשח"כים לא נפרדים מכורסאות העור אלא בארון קבורה? הגמרא מדברת על "חזקה ללא טענה"! רביץ וגפני הוכתרו כח"כים על בסיס הטענה שיש צורך בהתרעננות השורות, ייצוג הוגן ושוויוני, אבל כנ"ל, כולם שווים אבל יש ששווים יותר.

המסקנה ברורה שלא רק שכדאי לנו שתהיה חובת דמוקרטיה בכל המפלגות אלא שאף אנו אמורים להיות הראשונים שיידרשו זאת.

האם ניתן לשלב אמונת חכמים ודמוקרטיה?
לא נעלם מעיני הכותב את השאלה איך אפשר לקיים פריימריז בתוך הציבור החרדי מבלי לפגוע באמונת חכמים ודעת תורה. התשובה היא שלא רק שאין סתירה אלא שילוב של שניהם יחד הוא לכתחילה שבלכתחילה ואפרט.

ראשית כל, סור מרע: כאמור לעיל מצבנו אינו זהיר בלשון המעטה. לא בציבור חסידי, לא הליטאי ומיותר לומר לא בציבור החרדי. גם מפלגת טוב, שבאה לייצג כביכול את ה"נאורים" שבתוכינו הוכחה שללא דעת תורה וללא דמוקרטיה, בקושי תמצא מניין של חולצות כחולות שיצביע עבורך. כשמשהו שבור, חייבים לתקן ולא לחזור שוב ושוב על אותן פעולות בתקווה שהתוצאה תשתנה.

שנית: לאורך כל ההיסטוריה מובא בחז"ל הערך של דמוקרטיה. מבחירת הזקנים ברוח הקודש – שכולם היו אנשים שנבחרו על ידי הציבור להיות הראשים שלהם, ובחירת יהושע שהקב"ה אמר למשה רבינו:
"אמר רבי יצחק: אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בצבור, שנאמר: "ראו קרא ה' בשם בצלאל" (ל"ה: ל'). אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, הגון עליך בצלאל? אמר לו: ריבונו של עולם, אם לפניך הגון, לפני לא כל שכן?! אמר לו: אף על פי כן, לך אמור להם. הלך ואמר להם לישראל: הגון עליכם בצלאל? אמרו לו: אם לפני הקדוש ברוך הוא ולפניך הוא הגון, לפנינו לא כל שכן?! (ב' ברכות נה ע"א)"
וכלה באלפי שו"תים על שבעה טובי העיר שנבחרים ועושים מעשים במעמד אנשי העיר ובשולחן ערוך נפסק להלכה שכוחם של שבעה טובי העיר כגדול הדור.

ושלישית: אין שום בעיה שכל מועמד יקבל ברכת הדרך מגדול בישראל או רב מוסכם ואז הציבור יבחר מתוך מאגר של אנשים מוסכמים וכל מיני מנגנונים אחרים. התנהלות כזאת תגרום לריבוי אהבה ואחווה בתוך הציבור ויגדיל ויאדיר את התורה בעיני העם.

בברכת האמת והשלום אהבו,

מרדכי אדלר 

יום שישי, 12 ביולי 2013

בדרך הקלה או בדרך הקשה? פרשת דברים-חזון, תשע"ג

"איכה אשא לבדי" (דברים א', י"ב) ואומר המדרש שלשה התנבאו ב"איכה", משה כאן, ישעיה - "איכה הייתה לזונה" (ישעיה א', כ"א) וירמיה - "איכה ישבה בדד" (איכה א', א') ויש לומר שהסדר הוא דווקא - קודם יש ייאוש אצל ההנהגה, לאחר מכן בהתנהגות המוסרית של העם, ולבסוף מאבדים את הכל.

ועי' בלב אליהו (דברים - מאמר "אשריכם ישראל") המביא את הגמרא (כתובות ס"ו, ע"ב) עם בתו של נקדימון בן גוריון שלקטה שעורים מבין גללי בהמתן של ערבים ואמר ר' יוחנן בן זכאי, "אשריכם ישראל, בזמן שעושין רצונו של מקום - אין כל אומה ולשון שולטת בהם, ובזמן שאין עושין רצונו של מקום - מוסרן ביד אומה שפלה, ולא ביד אומה שפלה אלא ביד בהמתן של אומה שפלה", ומה שייך לשון "אשריכם" על מתי שנענשים ומושפלים עד מטה? והוא מסביר שכשהקב"ה מכין לנו מפלה מאד משפילה ושלא כדרך הטבע, הוא עושה איתנו חסד שנדע שגם מאת הקב"ה. להיות מושפלים תחת בהמתן שלהגוים - רק מה' יכול לבוא זאת. שש מיליון יהודים הנהרגים בידי העם הכי מנומס והכי מתקדם, רק מאת הקב"ה יכול לבוא זאת.

סבי ע"ה, יהודי חרדי שירת בצבא של ממלכת אוסטרו הונגריה. נינו החרדי משרת בצבא של היהודים בארץ ישראל שלנו. מי התנכל לסבי ע"ה ומי מתנכל לבני ואחרים כמוהו? אם יהודים "חרדים" יכול לבצע לינץ' בחרדי אחר, האם זו לא קריאה שעלינו לעשות בדק בית רציני? האם אין זה התפוררות מוסרית של העם? השלב הראשון כבר עבר לו וכבר אנו נמצאים בעיצומו של השלב השני של האיכה?

השבת ובימים הבאים נתחזק באהבת ה', אהבת ישראל ואהבת הארץ ונזכה לביאת גואל במהרה בימינו אמן!
  
בברכת ערב שבת שלום!
מרדכי אדלר

נ.ב. מעיון בלב אליהו נראה שהספר עבר קצת צנזורה. הוא מביא את עניין השואה כמה שהיא הייתה מעל הטבע וממשיך,

"כי אף שעוונותינו גברו ועלו למעלה ראש אעפ"כ לא השליכנו מעל פניו ומתוך צרה המצינו פדות ורווחה בארצינו הקדושה ואלמלא לא היו הנערים המנוערים מן המצוות בכחי ועוצם ידי עשתה לי את החייל הזה הי' המצב שונה לגמרי, אבל עתה בעו"ה אנו רואים שכל המקומות שכבשו ישראל הוכרחו להחזיר  מפני ששכחו כי ה' פעל כל זאת."

וכאילו חסר ברצף המילים שה' עשה נס בכיבוש הארצות ובניצחון הגויים ורק אז יבוא הקטע, ואלמלא וכו'?

יום שישי, 26 באפריל 2013

רמז למנהלי סמינרים מן התורה מניין? אמור, תשע"ג

בתקופה זו שכל מנהל סמינר (וחיידר) מלך, ראוי לשים לב לדברים נפלאים הנרמזים בפרשת המקלל.

"ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל" (ויקרא, כ"ד, י') ומסביר רש"י באחד מהפירושים, "מהיכן יצא..........? מבית דינו של משה יצא מחויב", וממשיך שהיה בן של מצרי ולא נמנה על אף שבט ולכן בא לנטוע אהלו בשבט דן מצד אמו. והמזרחי מוסיף שאפילו שמדובר בשנה ראשונה טרם הגזירה של הדגלים, עדיין יצא חייב מבית דין של משה שאינו יכול להיות יחד עם שבט דן.

ומה קרה? מה כל כך נורא? מה איכפת לאף אחד?

"וינצו במחנה"  וכותב הבעל הטורים, "שניים במסורה, כאן ו"וינצו שניהם בשדה" (שמואל ב', י"ד, ו') וכמו ששם מדובר בשני בני מלכים, אבשלום ואמנון, שלא חסר לאף אחד מהם לא כבוד ולא כסף אבל עדיין מצאו על מה לריב, גם  כאן במדבר, כשלא חסר שום דבר לאף אחד תמיד יהיה מי שינצל את עמדת הכוח שלו כדי להציק לשני על לא עוול בכפו.

ואומר הכלי יקר, מי היה אותו ישראלי שמנע מהבן איש מצרי מלנטוע אהלו? "איש ישראלי" אחד שלא היה לו כל חשיבות מצד עמצו, וכל חשיבותו היה מצד שהוא נולד ישראלי.

אבל רש"י מרמז לנו משהו הרבה יותר עמוק. בדרך כלל מבית הדין אחד יוצא זכאי ואחד יוצא חייב, אבל כאן כתוב "ויצא" הוא לבדו יצא מבית הדין בלי פיתרון. הוא בא לשאול את בית הדין אם ישנה אפשרות למנוע מאותו אחד צעקני (וכנראה בודד, כשאר השבט שתקו - נשמע מוכר??!!) מלהציק לו, ובית הדין לא מצאו לו פיתרון.

כשיש יהודי במצוקה – אין להסתפק בפסיקה יבשה של הדין אלא יש למצוא לו פיתרון.


וא"כ, נוכל להבין למה התורה מזכירה את שלומית בת דבורי רק בפסוק השני, ולא בפסוק הראשון עם איזכורם של הניצים. אלא שאין הכי נמי, אותו מנהל הצליח למצוא באמא איזשהו פגם, ולא רלוונטי אם אמיתי או מדומיין,  אבל מה זה קשור לבן שמשתדל להיות חלק מעם ישראל? אלא שהיות ובית הדין לא טיפלו לא במצוקה שלו ולא באכזריותו של הישראלי בסיבוב הראשון, בדרך מה שהרב פרומן ז"ל היה מכנה, "ניסיון לטאטא נמר מתחת לשטיח", בסיבוב השני הגיע לבית הדין תיק הרבה יותר כבד והרבה יותר רציני, והכל כי לא טיפלו בהתחלה בבעייה הקטנה של מקום ללון לבנו של שלומית בת דברי.

יום חמישי, 6 בספטמבר 2012

על תקנות השוק


השבוע נוכחנו לראות מתפרסמת בעיתונות "תקנות השוק", שלקראת המיכרזים העתידיים בעיר חריש" ובלשון התקנה:
"אמנם מן הניסיון למדנו, שהאופן שבניית העיר תהווה הצלה, היא אך ורק על ידי שכל הציבור יתאגד יחד, ולא ילחלקו לקבוצות קטנות, וכח הרבים המאוחדין נותן אפשרויות רבות של הוזלה, וידוע גודל הס"ד שיש כאשר כל החרדים לדבר ה' יהיו מאוגדים וזכות הרבים מסייעתם.".
ולכן התבשרנו ש"מונה ועד" של אנשים צדיקים יראי שמיים וכו':
"אשר כבר ידם רב להם במסירות לכלל ולפרט, ויודעים היטב בטיב מו"מ בפרט בתחום הדיור"
וקצת התפלאתי, כיון שלכארה על דרך הטבע, ולפחות לפי הגישות המקובלות של כלכלנים מובילים (אדם סמיט לדוגמא), "השאיפה האישית של כל יחיד להגדיל ריווחיו, תוביל ממילא להגדלת רווחת הכלל", ובמילים  אחרות, הצרכן מרוויח מהתחרות. כאן, על פניו, תהיה תחרות בין הקבלנים הזוכים במיכרזים, וככל שיחששו מאובדן לקוחות, יהיה עליהם להיטיב עם הלקוחות כדי לזכות בהם. וככל שיש תחרות בין העמותות, תהיה יותר ביקורת ויותר שקיפות. האם יש מי שהפסיד מהכנסת סלקום ואורנג' לשוק? מהכנסת הוט? ברק, נטויז'ון ועוד?
אבל תורה היא, וללמוד אני צריך, אז פניתי לסימן הראשון בהלכות שבת רמ"ב בסעיף הראשון וז"ל, "אם מוכרי הדגים מייקרין השער נכון לתקן שלא יקנו דגים איזה שבתות עד שיעמוד השער על מקומו . והנה בבאר היטב הביא דלא יעשו תקנה רק אם הוסיפו המקח יתר על שליש מכמו שהיה מקדם , אבל באליה רבה ובפרי מגדים כתבו דאף פחות משליש יוקר יש לעשות תקנה משום עניים". אז רואים מכאן כמה תנאים לתקנה:
א.      שיש כאן קרטל – מוכרי הדגים התאגדו יחד (ועי' במפרשים שמביאים לשון "והערלים", דהיינו שכל הגוים התאגדו נגד היהודים שאינם יכולים לקנות בשר בזול).
ב.      "שער" – שיש מחיר שוק מקובל.
ג.       "שלא יקנו" – התקנה חלה על כולם, וכן המשמעות מהמשך הסעיף שהגזירה היא גל על עשירים כדי שלא יקופחו העניים.
ולעניינינו! האם יש כאן קרטל? עוד לא היה מיכרז אחד. עוד לא קבעו מחירים. האם יש "שער" מקובל? עוד אין עיר, אין יישוב, אין בתים. אז אם משווים לירושלים, חריש תיחשב לזיל הזול, ואם לערד, באמת יש כאן ייקור. אבל לגזור תקנה כדי לקבוע שער, אני אשמח אם יאירו את עיניי למקור לסמכות זו. והאם התקנה חלה על כולם? בגור תקנו תקנות על עלויות של חתונות ומחירי ספודיקים שחלו על כולם, וכאן יש גזירה על כל המסכנים ותפרנים שאין להם כסף לקנות דירות בירושלים, בני ברק, אשדוד ואפילו לא קרית ספר, רק עליהם חל הגזירה.
אשמח לשמוע בצורהעניינית מה דעתכם בנושא. מה חסר לי כאן בתמונה כדי שאוכל להבין את התקנה על בוריה.
ואולי עקב ניסיוני בקרית ספר אני מדי סקפטי. גדולי ישראל מינו ועד של צדיקים, נתנו את ברכתם לדרך, מאות נרשמו ונתנו דמי קדימה לעמותה, ואיכשהו, אותו ועד פתח חברת קרית ספר ונהיו עשירים מופלגים, ומהמובילים בתחום הנדל"ן בארץ היום (אלו שעדיין בינינו).