הרה"ג ר' יששכר מאיר זצ"ל מביא
בשם השפת אמת, (ויקרא א', ד') "אדם כי יקריב מכם קרבן" הכוונה שמקריב את
עצמו והוא משווה לתקופת מרדכי ואסתר, שאסתר ביקשה "כי זה שלושים יום לא
נקראתי לבוא אל המלך" והכוונה שבעוד ימים ספורים בודאי יקרא לה, אז למה לא
לחכות? ומרדכי ענה שמדובר כאן בגזירה של הסתר פנים גדול ונדרשת הקרבה עצמית אפילו
בביטול ההשתדלות בדרך הפעולות על דרך הטבע בגדר "אשרי איש שלא
ישכחך ובן אדם יתאמץ בך כי קוויך (אולי "דורשיך"? מ.א.) לעולם לא יכשלו"
(תפילת מוסף ר"ה).
וכמו שמובא בנפש החיים (שער ג' פרק י"ב)
"ובאמת הוא ענין גדול וסגולה נפלאה להסר ולבטל מעליו כל דינין ורצונות אחרים
שלא יוכלו לשלוט בו ולא יעשו שום רושם כלל. כשהאדם קובע בלבו לאמר הלא ה' הוא
האלקים האמתי ואין עוד מלבדו יתברך שום כח בעולם וכל העולמות כלל והכל מלא רק
אחדותו הפשוט ית"ש. ומבטל בלבו ביטול גמור ואינו משגיח כלל על שום כח ורצון
בעולם. ומשעבד ומדבק טוהר מחשבתו רק לאדון יחיד ב"ה. כן יספיק הוא יתב' בידו
שממילא יתבטלו מעליו כל הכחות והרצונות שבעולם שלא יוכלו לפעול לו שום דבר כלל........
ואצלו יתב' הכל שוה כל רגע לפעול בסידור הטבע שקבע או היפוך סידור הטבע.
כמו שמצינו בר' חנינא בן דוסא שהיה גוזר אומר ופועל כפי רצונו כל עת היפוך סידור
הטבע כאמרו מי שאמר לשמן וידליק יאמר לחומץ וידליק ר"ל הלא אצלו יתב' שוה זה
כמו זה כנ"ל."
וא"כ יש ללמוד מדבריו ז"ל שבמצב
של גזירה של הסתר פנים גדול, רק לאחר שאסתר הייתה מוכנה להקריב את חייה ולהשתדל
בדרך לא טבעית, רק אז היא מבקשים "לך כנוס את כל היהודים" כי הכינוס
אינו מטרה בפני עצמה אלא סיוע להצלחת ההקרבה והשתדלות הלא טבעית שלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה