יום שישי, 31 באוגוסט 2012

פרשת כי תצא, תשע"ב - התכונות של עם ישראל


ילד בא הבייתה בוכה לאבא ולאמא שילד הסתכל עליו לא יפה וגם קיסח לו את הצורה!! הגיוני? בודאי שלא. קודם מספרים על איך שחטף מכות רצח ואח"כ במידת הצורך, אפשר לספר על הדברים הקטנוניים ואולי קצת עצבניים שגם נעשו לו. אבל זה מה שאנו מוצאים בפרשת השבוע, (דברים כ"ג, ד'-ה') לא-יבא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי לא-יבא להם בקהל ה' עד-עולם. על-דבר אשר לא-קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים ואשר שכר עליך את-בלעם בן-בעור מפתור ארם נהרים לקללך. לבני ישראל היה מן ומים מהבאר, אז לא נורא שלא קדמו את בנ"י בלחם ומים, אבל מה ששכרו את בלעם לקלל את עם ישראל ולהשמידם הרבה יותר חמור והיה אמור להיזכר ראשון? ומסביר האש דת (האדמו"ר מאוזורוב זצ"ל - שמקום מושבו היה בתל אביב ולא בני ברק, כדי להיות איפה שעם ישראל צריך אותו) כי הדבר המינימלי והמתבקש כשבא נווד הוא להציע לו לחם ומים, ותכונה זו, של חוסר דרך ארץ ואנושיות, היא אותה תכונה המביאה לשכירת בלעם לקלל את בני ישראל. ולכן אסור כניסתם לבני ישראל, שתכונותיו הם, ביישנים רחמנים וגומלי חסדים.

בשבוע הבא אמשיך עקב השעה המאוחרת!!


שבת שלום לכולם!
מרדכי