‏הצגת רשומות עם תוויות שופטים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שופטים. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 29 באוגוסט 2014

לרוץ ולעמוד בעבודת ה' -העיקר לא לשבת - שופטים, תשע"ד

בדרך כלל, לכל תואר יש היפוכו (באנגלית - antonym). לתאר דבר פירושו לעמוד על קנקניו, להבינו ולהגדירו. ככל שאני יכול לדייק יותר בתיאור, כך אני יכול לדעת מה הוא לא. שחור = לבן, גבוה = נמוך, רטוב = יבש וכו'. אז מה היפוכו של "חרדי"? "חילוני"? חילוני הוא מי שלא שומר מצוות והיפוכו של שומר מצוות אבל לא של חרדי? מפרשת השבוע נוכל ללמד מה היפוכו של חרדי.

"כי בו בחר יהוה אלהיך מכל שבטיך לעמד לשרת בשם יהוה הוא ובניו כל הימים" (דברים י"ח, ה,)., ודרשת חז"ל ידועה (זבחים כג ב) שאמרו אין שירות אלא מעומד, ולמדו מכאן שיושב פסול לעבודה.

והערבי נחל שואל שהמילה "לעמד" מיותרת? והוא מתרץ שהמילה "לעמוד" הינו על כמו מי שמעמיד את עצמו אצל המעביד שאז הוא מכין את עצמו ומסכם את תנאי עבודתו לכל השנה, וזו הכנה לשירות של כל השנה, אבל אין זה העבודה או שירות עצמה. וכן בלשונינו "לעמוד על המקח" לסכם, לברר, להגדיר את העיסקה אבל אין זה העיסקה עצמה.

והוא ממשיך שבשונה בעבודה אצל בני אדם שההכנה היא רק בהתחלה, ואולי יש להוסיף, אז עיקר ההתלהבות, הכח והרצון לעבוד, לעומת העבודה עצמה שכבר חסרה ההתלהבות, בעבודת השי"ת אינו כך, אלא כל ימי חיי האדם אינו אלא הכנה על שירות, כי אין שום אדם מתחיל לשרת כלל את פני ה', וכך עבודת ה' צריך להיות כל הזמן באותה התלהבות כמו בהתחלה.

ולכן היפוכו של "חרדי" זה "שאננות", מי שהוא שאנן וכבר אינו מתלהב מעבודת ה', מלימוד התורה, שאינו מרגיש את הצורך להתקדמות תמידית, חסר לו ב"חרדיות. כי חרדי תמיד עובד את ה' בעמידה, ועבודה בישיבה פסולה!

שנזכה תמיד "לעמוד" לעבוד את ה', שהעבודה תמיד תהיה כשרה ושתהיה שבת שלום ומבורך לכל הקוראים!

מרדכי אדלר 

יום שישי, 9 באוגוסט 2013

היררכיה - העשין והלאוין שבה ביהדות

השרש ל' מ' ד' עושה את הופעתו הבכורה בספר דברים, ועד ספר זה לא תמצא בכל התורה את השורש הזה. השורש ל' מ' ד' גם בא רק כשמדובר או ביראת ה' או בלימוד תורה, מצוות וחוקים כלליים. אין בנמצא ציווי לימוד במצווה ספיציפי. כמו כן, רק בפרשה השבוע שלנו, פרשת שופטים תמצא את השורש פעמיים בשימוש שלילי. "לא תלמד לעשות כתועבת הגוים" (דברים, י"ח, ט') "למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם (דברים, כ', י"ח). שתי הפעמים מתייחסים מלימוד דרכי עבודה זרה מאת הגויים בסביבה.

מה הייחודיות בעבירה עבודת זרה שפעמיים הוזכרה בלשון של "לא תלמד" בניגוד לשאר העבירות שבתורה? עי' בנצי"ב וצ"ע בפירושו. ואולי ניתן לומר שכאן בפרשתינו התורה הורה לנו את עניין ההיררכיה בעם ישראל. מתחילת הפרשה התורה מורה לנו שיש עניין של מורי הוראה וסנהדרין, עם הפסוק המפורסם והמנוצל בכל מיני הקשרים "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל", פרשת המלך וגם פרשת הלויים. היררכיה מחייבת מצב של משפיע ומקבל, מורה ותלמיד, אקטיב ופאסיב.

וא"כ, דווקא מייד אחר כך, התורה גם מזהירה שביהדות לעולם אין כפיפות מוחלטת. יש דברים שאפשר ללמוד, ויש להיזהר מה לא ללמוד. יש מה לשמוע, ויש מה שלא לשמוע.

ועי' בבעש"ט שדווקא כאן בפרשה זו של "לא תלמד לעשות כתועבת הגויים" מסיימת התורה עם הפסוק "תמים תהיה עם ה' אלוקיך". התורה נקראת "תמים", שנאמר בה "תורת ה' תמימה (תהילים, י"ט, ח'), שהקב"ה  מזהיר שגם מי שעוסק בתורה, מי שלכארה נמצא בחלק העליון של ההיררכיה, גם צריך להיות "עם ה' אלוקיך", ולא שום דבר אחר.

בברכת ערב שבת שלום,


מרדכי אדלר