‏הצגת רשומות עם תוויות מלך. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מלך. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 24 בספטמבר 2014

עבודת ראש השנה - ערב ר"ה, תשע"ה

"כי אלקים שופט, זה ישפיל וזה ירים" (תהילים ע"ה, ח'). ושואל האדמו"ר מקוסון זצ"ל, מי הוא ה"זה" שישפיל ומי הוא ה"זה" שירים, כי לא ייתכן שמדובר באותו אדם ואם מדובר בשני בני אדם שונים, לא ראוי לקרוא לשניהם "זה" אלא להבדיל ביניהם?

והוא מביא מתיקוני הזהר על הפסוק "זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר" (שמות ג טו) שהמילה "שמי" בצירוף שתי האותיות הראשונות של שם ה' שווה 365 (300 + 40 + 10 + 10 + 5) כנגד 365 מצוות לא תעשה בתורה, והמילה "זכרי" בצירוף שתי האותיות האחרונות של שם ה' שווה 248 (7 + 20 + 200 + 10 + 6 + 5) כנגד 248 מצוות עשה שבתורה.

וידוע שעיקר העבודה בראש השנה היא להמליך הקב"ה עלינו כמלך ושופט. ולכן מסביר האדמו"ר (לפי הבנתי) כשעם ישראל קובע "כי אלוקים שופט", אז הקב"ה "זה ישפיל" המצוות לא תעשה שעברנו עליהן כל השנה ולא יחשיב אותן "וזה ירים" את המצוות העשה שכן עשינו אפילו שהן מועטות או לא נעשו בכוונה ויתייחס אליהן ויחשיב אותן.

מאחל לכלנו שנזכה להמליך הקב"ה עלינו ושתהיה לנו ולכל עם ישראל כתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומתוקה!!

מרדכי אדלר

יום שישי, 9 באוגוסט 2013

היררכיה - העשין והלאוין שבה ביהדות

השרש ל' מ' ד' עושה את הופעתו הבכורה בספר דברים, ועד ספר זה לא תמצא בכל התורה את השורש הזה. השורש ל' מ' ד' גם בא רק כשמדובר או ביראת ה' או בלימוד תורה, מצוות וחוקים כלליים. אין בנמצא ציווי לימוד במצווה ספיציפי. כמו כן, רק בפרשה השבוע שלנו, פרשת שופטים תמצא את השורש פעמיים בשימוש שלילי. "לא תלמד לעשות כתועבת הגוים" (דברים, י"ח, ט') "למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם (דברים, כ', י"ח). שתי הפעמים מתייחסים מלימוד דרכי עבודה זרה מאת הגויים בסביבה.

מה הייחודיות בעבירה עבודת זרה שפעמיים הוזכרה בלשון של "לא תלמד" בניגוד לשאר העבירות שבתורה? עי' בנצי"ב וצ"ע בפירושו. ואולי ניתן לומר שכאן בפרשתינו התורה הורה לנו את עניין ההיררכיה בעם ישראל. מתחילת הפרשה התורה מורה לנו שיש עניין של מורי הוראה וסנהדרין, עם הפסוק המפורסם והמנוצל בכל מיני הקשרים "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל", פרשת המלך וגם פרשת הלויים. היררכיה מחייבת מצב של משפיע ומקבל, מורה ותלמיד, אקטיב ופאסיב.

וא"כ, דווקא מייד אחר כך, התורה גם מזהירה שביהדות לעולם אין כפיפות מוחלטת. יש דברים שאפשר ללמוד, ויש להיזהר מה לא ללמוד. יש מה לשמוע, ויש מה שלא לשמוע.

ועי' בבעש"ט שדווקא כאן בפרשה זו של "לא תלמד לעשות כתועבת הגויים" מסיימת התורה עם הפסוק "תמים תהיה עם ה' אלוקיך". התורה נקראת "תמים", שנאמר בה "תורת ה' תמימה (תהילים, י"ט, ח'), שהקב"ה  מזהיר שגם מי שעוסק בתורה, מי שלכארה נמצא בחלק העליון של ההיררכיה, גם צריך להיות "עם ה' אלוקיך", ולא שום דבר אחר.

בברכת ערב שבת שלום,


מרדכי אדלר