‏הצגת רשומות עם תוויות צה"ל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות צה"ל. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 3 באוגוסט 2014

למה בני תורה לא מתגייסים ותשובה לדברי ר' י.י. קלמונוביץ שליט"א - דברים, תשע"ד

באתר בחדרי חרדים מתפרסם בימים אלו דיון רחב אודות דברי ר' י.י. קלמונוביץ שליט"א כאן וראוי להתייחס לעניין בראי הפרשה.
משה רבינו אומר "ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו וכו'" (דברים א כב) ומפרש רש"י: "כולכם בערבוביא, ילדים דוחפים את הזקנים, וזקנים דוחפים את הראשים" ומייד לאחר מכן כתוב (שם שם, כג) "וייטב בעיני הדבר" ומשמע שהרעיון לשלוח מרגלים היה מקובל על משה, וכל הטענה הייתה על דרך בקשתו בחוסר דרך ארץ ובחוסר כבוד לתלמידי חכמים. ושואל הרה"ג ר' יעקב קמינצקי זצ"ל בספרו אמת ליעקב שזה לא ייתכן!! בוודאי ובוודאי שעיקר הטענה על כלל ישראל הייתה עצם הבקשה לשלוח מרגלים ואי אפשר לפרש אחרת.
והוא מסביר ע"פ הרמב"ן המפורסם בפרשת בחוקותי בעניין ייחס ההפוך שיש בין ביטחון להשתדלות שככל שיש יותר ביטחון בהקב"ה, יש להפחית את ההשתדלות, וככל שיש פחות ביטחון, יש להגביר את ההשתדלות.
באו בני ישראל לפני משה רבינו בבקשה לשלוח מרגלים וייתכן שבקשה זו תהיה לגיטימית במידה ויש להם ביטחון בהקב"ה אבל הם חשים חובת השתדלות מינימאלית של משלוח מרגלים. אבל כשהם באו בערבוביא, בחוסר סדר, בכאוס, בלי כבוד של צעירים לזקנים או זקנים למנהיגים, אזי משה רבינו ראה שאין להם ביטחון כלל בהקב"ה. ממילא "וייטב בעיניי הדבר", שברגע שאין כל אמונה וביטחון, ממילא יש צורך בכל ההשתדלות האפשרית ובין היתר, משלוח מרגלים. עכת"ד.
אבל ברור לכולנו שאין ביטחון לחצאין! יש דרגות בביטחון, מאמינים יותר או מאמינים פחות אבל אין ביטחון סלקטיבית. יש סיפור מפורסם על חתן פוטנציאלי הדורש דירה מאת חותנו ובמהלך השיחה שאל החותן את הבחור, "למה אתה צריך דירה כל כך גדולה?" ענה הבחור, "בעזרת ה', תהיה משפחה גדולה". נשאל, "ומי אומר שהמשפחה תגדל ויהיו הרבה ילדים, אולי תהיו חלילה חשוכי בנים?" נרעש הבחור, מדוע חוזה לנו החותן שחורות? וענה: "ה' יעזור, ויהיו הרבה ילדים! למה לחשוב אחרת?!" "אכן", מיהר החותן להסכים עימו. "אבל אז איך תצליח לפרנס את המשפחה שיש בה כל כך הרבה ילדים?" ענה הבחור: "בעזרת ה' אלמד טוב ואמצא משרה כר"מ או ראש ישיבה". שואל החותן, "כלום חסרים תלמידי חכמים שאינם מצליחים למצוא משרה?"... חשכו עיני הבחור: "למה לחשוב כך, ה' יעזור שתהיה פרנסה!" קרא במחאה. חייך החותן, ואמר: "ישמעו נא אוזניך מה שפיך מדבר! אתה נזקק לעזרת ה' בלידת בנים, ובמציאת מקום עבודה. ובבריאות, ובאושר, ובמה לא. אז דווקא בדרישה לדירה רוצה אתה לעזור לו!!
וכן הוא הדבר אצלינו. כשחולים, אנו הולכים לרופאים. אנו לומדים מקצוע כדי לפרנס את המשפחה, יש בינינו שמשקיעים במניות או נדל"ן, חוסכים פרוטה לפרוטה כדי לחתן את הילדים, מצביעים בבחירות לכנסת, מקבלים תקציבים מאת המדינה והכל בגדר השתדלות, והייתכן שפתאום כשאומרים תתגייס לצה"ל לשמור על עם ישראל ועל ארץ ישראל, נזכרים לומר שיש ביטחון בה' ואין צורך בהשתדלות הזו?
אלא שבוודאי ובוודאי לימוד התורה של בני תורה זה חלק מההשתדלות שלנו. ותמיד היו מבני ישראל שהיו לומדים והיו כאלו שלוחמים. אבל כל זה תלוי בכך שכל אחד מבין שיש כאן חבילה אחת - אלו לוחמים כי אלו לומדים, ואלו לומדים כי אלו לוחמים. אבל ברגע שבא מישהו ומפרק את החבילה, שטוען שאינני קשור כלל וכלל לאלו שלוחמים, ואין לי כל כוונה להתפלל עבורם, אז חוזרת השאלה למקומו, האם יש לך את מידת הביטחון הראוייה כדי למעט בהשתדלות עד כדי כך? האם כל אלו ששומעים בקולך בדרגת ביטחון כזו?

יום שישי, 30 באוגוסט 2013

דור המגיע לי? נצבים-וילך, תשע"ג

אני מוחה! כן, מוחה על האירוע בשבוע שעבר שח"כ מוטי יוגב מהבית היהודי(מפד"ל לשעבר) הגר בדולב הגיע לקריית ספר לערוך קניות לכבוד שבת. תושב/י המקום זיהו אותו וגרשו אותו מהחנות. קרא יותר כאן. דווקא תגובתו של חבר הכנסת ראויה לשבח. מבדיקה קלה עולה שהמפד"ל הייתה שותפה בממשלות ישראל מאז 1974 ועד היום למעט כ- 5-6 שנים בלבד. דהיינו, בארבעים שנים האחרונות המפד"ל הייתה שותפה מלאה לדחיית בחורי ישיבה מצה"ל, לתקצוב של תלמודי תורה, קצבאות ילדים מוגדלים, שמירה על הסטאטוס קוו, ואי הכנסת לימודי ליבה למערכות החרדיות.

האם לאורך כל התקופה הזאת, קם חרדי אחד להכיר טובה למפלגה זו על כל הטוב והחסד שגמלה איתנו? האם הצבענו להם בזכות מעשים אלו? האם ראינו בח"כים של המפד"ל ככתובת לבעיות שלנו? התשובה שלילית בהחלט. היותר חרדים שבתוכינו יודעים שכל מה שאנו מקבלים בעולם מגיע מהקב"ה, ואם עכשיו לא מקבלים, זה גם מהקב"ה. הפחות חרדים שבתוכינו תולים את ההצלחות המנויות לעיל בחברי כנסת החרדים והמוכשרים שהשיגו מה שהשיגו עקב פועלם המבורך. ואם עכשיו אין את כל השפע והברכה, יש לתלות את זה גם בחוסר כישרונם וחוסר פועלם של אותם חברי כנסת. א"כ, איזה מקום יש לצעקות על ח"כ יוגב?

בפרשת השבוע כתוב, "והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלוקיך שמה" (דברים ל', א'). בפסוק מדובר שהקב"ה מוכן לקבל את התשובה שלנו, אבל מה הכוונה "הברכה והקללה"? לא  נכון יותר לכתוב "את הברכה או את הקללה", ולפחות "את הברכה ואת הקללה", כשעכשיו משמע שהברכה והקללה הם אותו דבר? ואולי יש לומר שאמת ונכון ששניהם אותו דבר, וכל דבר יכול לשרת כברכה או קללה. אם אנו מבינים שהכל מה' אז אפשר לחזור בתשובה מברכה וגם מקללה, ואם אין לנו אמונה, לא נשוב אל ה' ואין זה משנה מה קורה לנו. ברכה שאיננו מכירים שבאה מהקב"ה היא קללה, וקללה שמכירים שהגיעה מהקב"ה היא הברכה גדולה ביותר.

אלו שצעקו אינם חרדים. יהודי מקבל מכות מאת הקב"ה בחודש אלול, ומחפש את מי להאשים? גדלים ומתחנכים שמגיע להם הכל. כל מה שהם מקבלים זה בזכות עצמם, ומה שהם לא מקבלים, ויותר גרוע, לוקחים, מחפשים את מי להאשים ועל מי אפשר להוציא את תיסכולם.

שנזכה כולנו בברכת "ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו" בפסוק הבא ושבת שלום לכל עם ישראל.

בברכה,
מרדכי