מי יהיה ה"שר בנט" החרדי? תרומה, תשע"ד

השבוע אירעו שני אירועים אוויליים שלכארה אינם קשורים זה לזה, אבל יש בהם מן הדמיון.
ראש ממשלת ישראל נתניהו הודיע שישנה אפשרות שיישארו 250,000 מתיישבים תחת שלטון ערבי במסגרת הסדרי שלום. השר נפתלי בנט הגיב שמדובר ב"אובדן עשתונות ערכי" וכמובן התנצל בהמשך שלא הייתה כוונתו לגופו של אדם.
אירוע נוסף, פחות מתוקשר הייתה תאונת הדרכים שבה היו מעורבים חמישה בחורי ישיבה מ"עטרת ישראל, ששכרו רכב באמצע הזמן, כנראה ללא ידיעת רבניהם והוריהם ונסעו לחופשה באילת. תגובה מכל גורם שהוא טרם התקבלה.
"ויקחו לי תרומה", "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" ואומר הלב אליהו שאלו שתי המצוות הבלעדיות שחייבות להיעשות לשמה בניגוד למאמר חז"ל "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות שמתוך שלא לשמה בא לשמה. והסיבה היא שמטרת שתי מצוות הללו היא להשרות את השכינה בינינו, ומבלי עשייתן לשמה אין כל ערך במעשה מצווה עצמו.
והוא ממשיך שכל אדם הוא מקדש מעט וחובה עלינו להכין את עצמנו להשראת השכינה בתוכנו ואת זה עושים על ידי תיקון המידות (בשם ר' חיים ויטאל) כידוע שדרך ארץ קדמה לתורה. ואת המידות הללו, הדרך ארץ, אינו מיוחד ליהודים שלומדים תורה אלא גם הגויים מחוייבים בהן. ועל ידי זה הוא מסביר למה אלימלך שהקדים לאברהם שאלות אודות אשתו מחוייב מיתה. וגם אנשי שכם שעל אף שהם לא חטפו ולא אנסו את דינה היו מחוייבים מיתה כי הם ראו את האכזריות, ראו את הריקבון ולא מחו.
ודבר זה ידוע בעולם הפיליסופי כ"עליונות מוסרית" "moral superiority". ובלי זה אין תורה. והלב אליהו כותב, "תלמיד חכם שאין בו דעת, נבילה טובה הימנו" ו"דעת... היינו דרך ארץ", שנבילה אינה אשמה במצבה, אבל תלמיד חכם היה צריך לתקן את מידותיו ולכן הוא אפילו יותר גרוע מנבילה.
השארת 250,000 יהודים תחת שלטון ערבי הינה אובדן העליונות המוסרית וטוב שהשר בנט מחה מייד וקטע הרעיון עוד באיבו.
חמישה בחורים שוכרים רכב באמצע הזמן לנסוע לאילת הינו גם כן אובדון העליונות המוסרית ומצביע על ריקבון הפשה בתוכינו. האם לא ראוי שתהיה מחאה?

בברכת שבוע טוב!
מרדכי

לרקוד עם השטן!!

עם ישראל היום במצב סכנה ומה שלא כולם יודעים הוא שמדינת ישראל עמדה ליד מיטת החולי של אש"ף ושיקמו וליד עריסת הלידה של החמאס http://samsonblinded.org/heblog/504.htm "ישראל השמידה את אש”ף בלבנון, אך פרס הביא את ערפאת חסר הכוח מתוניס והמליך אותו. לאחר שאש”ף סרב לרקוד לפי מנגינתה של ישראל, היא הקימה את החמאס, שישמש אלטרנטיבה לפת”ח.

כל ראשי הממשלה בישראל מאז רבין נתנו את ידיהם בהקמת החמאס. ההתנתקות מעזה קיבעה את ניצחונו של הארגון במוחם של הפלסטינים, ושרון, שהיה המושל הצבאי היחיד שהצליח בעזה, ידע זאת טוב מכולם.

היהודים גידלו את המפלצת הזאת. אף אחד אחר לא יכול להרוג אותה."

כמה פעמים אנו רואים בהיסטוריה הרחוקה והקרובה שאנשים עם כוונות טובות ורצון כן לסייע ולעזור לציבור, מכניסים לתוך הבית את אויבם הכי גדול שיש. בדרך כלל, המארח אינו מודע לכוונות הרעות וזדוניות של האורח, אבל ישנם לא מעט מקרים שהוא אכן מודע להן, ומתוך שיקולים של כסף, כבוד או תאווה עדיין מוכן לכרות ברית עם זה שבסופו של יום יקום עליו ויזרוק אותו מביתו.

והנצי"ב בהרחב דבר (בראשית כ"ח, ו'-ח') מסביר את אריכות הפסוקים שעשיו בישל תכנית שיתחתן עם בנות ישמאל כפי שראה שבנות חת רעות בעיני אביו, ויגרש את נשותיו למצוא חן בעיני אביו. בינתיים ישכנע את ישמאל להרוג את יצחק, ואז עשיו יוכל להרוג את ישמאל כגואל הדם, ויישאר גם עם נשותיו הראשונות כי יצחק מת, גם עם בנות ישמאל, וגם יירש את הארצות של יצחק וישמאל בנוסף על אדום. וכל התכניות הללו השתבשו כי מת ישמאל מייד לאחר האירוסין. והנצי"ב מסיים, "ולמדנו מכל הסיפור כי החונף לרשע לסוף נופל בידו".

וזה מבוסס על הגמרא בסוטה דף מ"א:, "תנא משמיה דרבי נתן באותה שעה נתחייבו שונאי ישראל כלייה שהחניפו לו לאגריפס אמר ר' שמעון בן חלפתא מיום שגבר אגרופה של חנופה נתעוותו הדינין ונתקלקלו המעשים ואין אדם יכול לומר לחבירו מעשי גדולים ממעשיך". ומסביר רבי ש"ז פינס (בספרו מוסר המקרא והתלמוד, עמ' קפג) ש"הגרוע שבאופני השקר היא החנופה, מפני שגורמת תקלה מוסרית בין לחונף ובין לנחנף, והאדם נגרר אחריה כדי למצוא חן בעיני התקיף ממנו. כשקלקלת החנופה מתפשטת בחברה, היא מפעפעת בה כארס, ומכניסה השחתה והרס לתוך החיים הציבוריים. וזו החנופה הרכה, שמחמאות בפיה, נעשית קשה לחברה לא פחות מאגרוף רשע. ועל זה רמזו חז"ל באמרם, "מיום שגבר אגרופה של חנופה נתעוותו הדינין...". ובוא וראה, כי החנופה של נביאי השקר בסוף הבית הראשון לההמון הפורע מוסר, שעליה התמרמר כל כך הנביא ירמיהו לאמר: "מאת נביאי ירושלים יצאה חנופה לכל הארץ" (ירמיהו כג, טו), נעשית גורם להרס הפנימי שחתך אז את גורלו של העם לחורבן.