‏הצגת רשומות עם תוויות הפגנות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הפגנות. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 28 בפברואר 2014

מוחים, עוצרים, מפגינים ומתכנסים, והכל לשם מה? פקודי - שקלים, תשע"ד

"אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן." (שמות ל"ח, כ"א) ומבאר רש"י: "עדות לישראל, שוויתר להם הקב"ה על מעשה העגל, שהרי השרה שכינתו ביניהם" וכן במדרש תנחומה. והמפרשים שואלים, מה עניין העדות הנדרשת כאן? עדות באה כדי לברר ספק (שפ"א ועוד) והאם יש ספק שהקב"ה מחל לעם ישראל? ויש להבהיר כי לכארה עצם קיומם של עם ישראל - מאות רבבות של יהודים יחד במדבר שהקב"ה לא השמידם הוא הוא העדות הגדולה ביותר שהקב"ה וויתר להם?

ויש לומר שבבחינת חטא העגל לעומקו מגלים שהיה פה כישלון בהסתכלות הנכונה של עם ישראל על הצורך במנהיגות. הבני ישראל ראו לאורך כל התקופה הנפלאה של יציאת מצרים איך כל הניסים ונפלאות נעשים על ידי משה ואיך שבהנהגתו הם מתקרבים יותר ויותר להקב"ה עד שמשה רבינו עלה לשמים לקבל את התורה ועל ידו ישראל יקבלה. אבל משה נעלם, משה בושש לבוא ובני ישראל חיפשו מנהיג אחר כי לא בטחו ביכולות של עצמם להמשיך לעבוד את הקב"ה ומהספק הזה יצא העגל "אלה אלוהיך ישראל".

המשכן הסיר את הספק הזה. הקמת המשכן התאפשרה רק על ידי שכל עם ישראל היה שותף לזה. שגם מעשי הכהנים והלויים גלמו בתוכם את כל עם ישראל, וברגע שכהן התחיל לפעול לצורך עצמו, נפסלה לו העבודה. המשכן הוא עדות שכל אחד ואחד בבני ישראל יכול להגיע לדרגות הכי גבוהות בעבודת ה' ואין בהנהגה או בכישלון של ההנהגה דבר שיכול למנוע זאת.

כמובן, אין זה בא להמעיט חס ושלום בצורך של הנהגה אלא להסיר מהאדם את ה"תירוץ" באי הצלחתו בדברים חיצוניים לו.

השבוע כשאנו קוראים על השקלים שבו כל עם ישראל מתאחד יחד בשיוויון מוחלט למען המטרה הנעלה של בניית משכן, יבואו בעזרת ה' מאה רבבות יחד במעמד קידוש ה' אדיר. אבל כאמור, אין הכינוס של עם ישראל יחד עדות כשלעצמו, אלא ההכרזה שכל אחד ויחיד הוא חלק מעם ישראל ויש לו את דרכו לעבוד הקב"ה היא היא העדות.

אז אני בא לעצרת, ומבקש מכל ירא שמים גם כן להשתתף. ובהשתתפות שלי אני בא למחות ועל מה? על אמהות שבוכות שילדיהם לא מתקבלים לחיידרים ולסמינרים, על אבות שנוטלים חובות לחתן בנותיהם כי ראשי ישיבות דורשים דירות לחתנים, על עסקנים שאינם מצליחים ואינם נותנים דין וחשבון לאף אחד על כשלונותיהם ועל ניסיון להכריח כל אחד להתאים את עצמו לתבנית אחת ואם לא שיכרז עליו ככישלון ויידחק מן המחנה. ועל הכל, על שאיך שהוא הצלחנו לקומם ולהרחיק מעלינו 19 מנדטים בעם ישראל שאינם מבינים את החשיבות של עולם התורה.

שבת שלום ושבת של אחדות וחיזוק לכל עם ישראל!!
שלכם,
מרדכי

יום שישי, 7 ביוני 2013

על הפגנות להיות ממוקדות, קרח, תשע"ג

פרשת קרח!! האם יש צורך לומר יותר????

ובכל זאת..............

(במדבר ט"ז, כ"א): "הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע. (כ"ב): ויפלו על פניהם ויאמרו וכו', האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף". ובפרק י"ז,  י', "הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם".

ולכארה בולטת שתי שאלות שלא מצאתי מי שישאל אותן. א. מה הבדל הלשון בין "הבדלו" ל"הרמו"? וב. למה "ויפלו על פניהם" בפעם הראשונה היא תחילה של פסוק חדש, ובפעם השנייה סיומו של הפסוק הראשון?

ויש לומר שיש כאן הבדל בגישה של משה רבינו מנהיג הדור לעם ישראל בפעם הראשונה לשנייה. בפעם הראשונה באו קרח ומאתיים חמישים אנשים איתו עם טענה למשה ואהרון. טענה צודקת? כנראה שלא, אפילו שהמפרשים מסבירים שלעתיד לבוא כל עם ישראל יהיו כהנים והטעות הייתה בעיתוי, אבל לצורך העניין גם אם נאמר שהם לא בסדר ולא צודקים בבקשותיהם, יש להם בעיה מוגדרת, בעיה עם פיתרון לצידה. משה עונה ומסביר להם ומנהל מו"מ איתם. אז בא הקב"ה ואומר "הבדלו", אתם לצד אחד והם לצד שני, ורק אז אכלה אותם. ומשה ואהרן נופלים על פניהם כדי להתחנן להקב"ה שגם אם יש על מה להיבדל, אין זה אומר שיש צורך בכלייה של עם ישראל.

לעומת זאת, בפעם השנייה עם ישראל באו והתלוננו, "למה המיתם"? צעקות שאגות, הפגנות, לא דיבורים, לא מו"מ, בלי מטרה ברורה ובלי פיתרון לבעיה. אין כאן בקשה והעלאת פיתרון כמו שהיה אצל קרח שרצה משהו מוגדר וספיציפי. במצב כזה אין שני צדדים כאן ואין כאן שיוויון, אלא "הרמו" מתוך העדה, וכאן משה כבר לא מתפלל עבורם אלא "ויפלו על פניהם" מגודל האסון העומד ליארע לישראל.

ויכוחים תמיד היו ותמיד יהיו בעם ישראל, אבל חשוב, כמה שחשוב כשצד אחד בא בטענות ומוכן לדבר שחלילה וחס אין לדחותו ולהפגין שרירים נגדו, אלא לענות ולהסביר ולפייס בדרכי נעם, וזו כל עוד שיש לו טענות ומטרות ברורות. אולם אם מי שבא ומפגין מבלי להסביר מה מטרתו, ומה הפיתרונות לבעיות הקיימות ושכולם מודים שלא חסר בעיות, על זה כבר אין מקום לניהול מו"מ ולנסות לפייס.

כל קשר בין דברים הללו לענייני דיומא, הקורא עושה על דעתו ואחריותו הבלעדית.

לעילוי נשמת ר' שמואל יהושע בן ר' יהודה.
 
בברכת ערב שבת שלום!
מרדכי אדלר