‏הצגת רשומות עם תוויות קרח. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קרח. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 20 ביוני 2014

צרעת היא מחלת הZombies - קרח, תשע"ד

"זכרון לבני ישראל.... ולא יהיה כקרח וכעדתו וכו'" (במדבר י"ז, ה') וכותב רש"י "רמז לחולקים על הכהונה שלוקין בצרעת". ומסביר ר' יהונתן אייבשיץ בתפארת יהונתן שקרח לא חי ולא מת וכן מי שלקה בצרעת שנחשב כמת אפילו שחי.

ולכארה אנו רואים כאן עונש חמור ביותר. למות ולא למות, להיות חלק מחברה אבל מנודה על ידה, האם יש עונש חמור מזה? ואדרבא, מה הייתה המחלוקת כאן, להיות המנהיג של עם ישראל, להיות אותו אחד שדרכו עוברת הקדושה לעם ישראל ומהם אל הקב"ה, האם זה כל כך נורא?

ועי' בשפת אמת שקרח רצה ש"כל העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה" שכל אחד ואחד יעבוד את הקב"ה לבד לפי מדרגתו, ורצון הקב"ה היה שעבודת כל אחד ואחד יתבטל ויכלל בתוך עבודה של העם כולו. וזהו תפקידו של הכהן גדול שהוא מבטל את עצמו כליל כלפי שאר העם והופך את עצמו לכלי שדרכו עובדים את הקב"ה.

ועבודה זו, להיות מנהיג הדור זכה אהרון על ידי שהיה אוהב שלום ורודף שלום, ששם התועלת והטוב של כל אחד לפני תועלתו האישית. לא כסף, לא גדלות בתורה, לא כח ההוראה אלא הדאגה לעם ישראל בכל פרט ופרט, המתבטל לפניהם, הוא זה שיזכה להיות המנהיג ולהעלות את ישראל מעלה מעלה.

שנזכה לבשורות טובות וערב שבת שלום!
מרדכי

יום שישי, 7 ביוני 2013

על הפגנות להיות ממוקדות, קרח, תשע"ג

פרשת קרח!! האם יש צורך לומר יותר????

ובכל זאת..............

(במדבר ט"ז, כ"א): "הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע. (כ"ב): ויפלו על פניהם ויאמרו וכו', האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף". ובפרק י"ז,  י', "הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם".

ולכארה בולטת שתי שאלות שלא מצאתי מי שישאל אותן. א. מה הבדל הלשון בין "הבדלו" ל"הרמו"? וב. למה "ויפלו על פניהם" בפעם הראשונה היא תחילה של פסוק חדש, ובפעם השנייה סיומו של הפסוק הראשון?

ויש לומר שיש כאן הבדל בגישה של משה רבינו מנהיג הדור לעם ישראל בפעם הראשונה לשנייה. בפעם הראשונה באו קרח ומאתיים חמישים אנשים איתו עם טענה למשה ואהרון. טענה צודקת? כנראה שלא, אפילו שהמפרשים מסבירים שלעתיד לבוא כל עם ישראל יהיו כהנים והטעות הייתה בעיתוי, אבל לצורך העניין גם אם נאמר שהם לא בסדר ולא צודקים בבקשותיהם, יש להם בעיה מוגדרת, בעיה עם פיתרון לצידה. משה עונה ומסביר להם ומנהל מו"מ איתם. אז בא הקב"ה ואומר "הבדלו", אתם לצד אחד והם לצד שני, ורק אז אכלה אותם. ומשה ואהרן נופלים על פניהם כדי להתחנן להקב"ה שגם אם יש על מה להיבדל, אין זה אומר שיש צורך בכלייה של עם ישראל.

לעומת זאת, בפעם השנייה עם ישראל באו והתלוננו, "למה המיתם"? צעקות שאגות, הפגנות, לא דיבורים, לא מו"מ, בלי מטרה ברורה ובלי פיתרון לבעיה. אין כאן בקשה והעלאת פיתרון כמו שהיה אצל קרח שרצה משהו מוגדר וספיציפי. במצב כזה אין שני צדדים כאן ואין כאן שיוויון, אלא "הרמו" מתוך העדה, וכאן משה כבר לא מתפלל עבורם אלא "ויפלו על פניהם" מגודל האסון העומד ליארע לישראל.

ויכוחים תמיד היו ותמיד יהיו בעם ישראל, אבל חשוב, כמה שחשוב כשצד אחד בא בטענות ומוכן לדבר שחלילה וחס אין לדחותו ולהפגין שרירים נגדו, אלא לענות ולהסביר ולפייס בדרכי נעם, וזו כל עוד שיש לו טענות ומטרות ברורות. אולם אם מי שבא ומפגין מבלי להסביר מה מטרתו, ומה הפיתרונות לבעיות הקיימות ושכולם מודים שלא חסר בעיות, על זה כבר אין מקום לניהול מו"מ ולנסות לפייס.

כל קשר בין דברים הללו לענייני דיומא, הקורא עושה על דעתו ואחריותו הבלעדית.

לעילוי נשמת ר' שמואל יהושע בן ר' יהודה.
 
בברכת ערב שבת שלום!
מרדכי אדלר