‏הצגת רשומות עם תוויות סוכות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סוכות. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 18 בספטמבר 2013

בעיטות ומפלגות - סוכות, תשע"ד

הקב"ה מצווה אותנו בתורה, "תשבו כעין תדורו", שעל עם ישראל להיכנס לסוכה לשבעה ימים לאחר שהיטהר ביום הכיפורים. ויש לומר שגם אם יהודי מצטער ואינו יכול לשהות בסוכה, עדיין שהייתו מחוץ לסוכה הוי כאילו קיים מצות סוכה, כמו שמשמע מהגמרא במס' סוכה דף כ"ו. ולכן מצוות סוכה אפילו נקראת "מצוה קלה" (מס' ע"ז ג.) שיהודי יכול לא לקיימו ואפילו כן כאילו קיימו. 
וא"כ שואל הדברי חיים זצ"ל מה הטענה על הגויים שהגמ' (שם) אומרת שהגויים לא קבלו שכר על מצוות סוכה כשהם יצאו ממנה כי היה להם חם, ואם הקב"ה לא בא בטרוניה על הבריות (שם) למה שהם לא יקבלו שכר בדיוק כמו יהודי שמצטער בסוכה ועדיין מקבל שכר?
אלא שפשוט שיהודי רוצה להיות בסוכה ולכן גם כשהוא אינו יכול להיות בסוכה מסיבות אובייקטיביות ואפילו סובייקטיביות, עדיין הקב"ה מחשיב לו את רצונו כאילו קיימה בפועל. לעומת זאת, הגוים כשנהייה להם קצת חם, לא רק שהם עוזבים את הסוכה אלא "בועטים ויוצאים". מי שבועט, מנתק את עצמו לגמרי אינו זכאי להיחשב כאילו עשה את המצווה.
ולעניינינו, אתמול הוגשו רשימות אין ספור להתמודד בבחירות הקרובות. לא מעט רשימות קמו כאות מחאה על עוול שנעשה או נחזה שנעשה לציבור זה או אחר. בכל מקרה יש לדון לגופו אם יש צדק או אין בטענותיהם, אבל בכל מקרה, חשוב לדעת שגם כשעוזבים את המסגרת, מסיבה מוצדקת ככל שתהיה, אל תיתן את הבעיטה בדרך החוצה.

ושנזכה לקיים "ויעשו כולם אגודה אחת". 

בברכת חג שמח,
מרדכי

יום שבת, 24 בנובמבר 2012

לעשר את הזמן


בעניין מעשרות השל"ה הקדוש (מס' חולין, פרק נר מצוה ס"ד-ס"ה) מביא את המדרש (בראשית רבה פרק ע', ס"ז):

ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר: כותי אחד שאל את ר' מאיר אמר לו: אין אתם אומרים יעקב אֲמִתִּי? דכתיב (מיכה ז') תתן אמת ליעקב.
אמר לו: הין
אמר לו: ולא כך אמר, וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך!
אמר לו: הין
אמר לו: הפריש שבטו של לוי אחד מעשרה, למה לא הפריש א' מי' לשנים שבטים אחרים?!
אמר לו: וכי י"ב הן, והלא י"ד הן, אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי!
אמר לו: כל שכן אוסיפתא מיא, אוסיף קמחא!
אמר לו: אין את מודה לי, שהם ארבע אמהות!
אמר לו: הין!
אמר לו: צא מהם ד' בכורות לד' אמהות, הבכור קודש, ואין קודש מוציא קודש!
אמר לו: אשריך ואשרי אומתך שאת שרוי בתוכה.

ואומר השל"ה הקדוש, כשם שצריכים לעשר מכספך, מילדיך, גם ימי האדם צריכין עישור. וידוע שמספר הימים בשנה היהודית (שנה פשוטה כסדרה – שישה חודשים מלאים ושישה חודשים חסרים (30 * 6) + (29 * 6) ) שווים ל354. וכתוב (ויקרא כ"ג, כ"ז)  "ולקחתם לכם ביום הראשון", ומובא במדרש תנחומא פרשת אמור כ"ב, ובילקוט אמור תרנ"א, ומובא בטור הלכות ראש השנה סימן תקפ"א וכי ראשון הוא והלא חמשה עשר הוא, אלא ראשון לחשבון עונות. דהיינו שהארבעה ימים בין יום כיפור לסוכות אינם עולים לידי המניין של 354 ימים, וכאילו יש רק 350 ימים בשנה. וע"ש בשל"ה שמביא שלוש דרכים איך אפשר לעשר את ימי השנה.

וסברתי לומר שאפשר פשוט למנות את ימות החגים ותעניות בשנה כדלהלן:
ראש השנה
2
צום גדליה
1
יום כיפור
1
סוכות
7
שמחת תורה/שמיני עצרת (והתנצלותיי לחוצניקים)
1
חנוכה
8
י' בטבת
1
ט"ו בשבט
1
תענית אסתר
1
פורים
1
תענית בכורות
1
פסח
7
שבועות (שוב התנצלותיי)
1
י"ז בתמוז
1
ט' באב
1
סך הכול:
35

וא"כ, בימים הללו יש להקדיש לעבודת ה', ולצאת ידי חובת העישור גם בזמן.