פרשתינו מתחילה עם פרשת נדרים וממשיכה בפרשת המלחמה עם מדין, ומה הקשר ביניהן? ואומר החתם סופר, "לולא דמסתפינא וכו'" שמדובר בשבועה הכי חמורה והכי קלה. הכי חמורה - שבועה שראשי מטות נשבע שלעולם אין להפר אותה, והכי קלה - של אשה שבעלה כמעט תמיד יכול להפר. ומזה הוא מסיק שיש שבועה ביניים שאפשר להתיר על ידי חכמים במקרים מסויימים.
ועי' רש"י (במדבר ל"א, ה) ד"ה וימסרו: "להודיעך שבחן של רועי ישראל כמה הם חביבים על ישראל, עד שלא שמעו במיתתו מה הוא אומר (שמות יז, ד) עוד מעט וסקלוני, ומששמעו שמיתת משה תלויה בנקמת מדין, לא רצו ללכת עד שנמסרו על כרחן" והרש"י הוא פליאה עד כדי כך שהשל"ה הקדוש שואל שאיזה שבח יש כאן שרצו לסקול את משה?
ומתרץ החתם סופר שתפקידו של מנהיג בעם ישראל הוא לספק את צרכי העם פשוטו כמשמעו!! וידוע שמנהיג ורועה בישראל אם הוא ראוי והגון אזי הוא חשוב כאלוקים ממש, ואם הוא אינו הגון הוא חשוב כאשירה ליד המזבח וע"ז ממש וחייב סקילה.
לכן זהו שבחן של עם ישראל שבתחילה חשבושמשה אינו הגון ולכן "עוד מעט וסקלוני" ולבסוף ראו שהוא לוחם את המלחמה של עם ישראל ושמיתתו תלוייה במלחמה נגד אויבי עם ישראל, הבינו שהוא מנהיג ראוי וכמו ה' ממש.
ואולי ניתן לומר שזה הקשר בין הפרשה ראשונה שבה לומדים שאין מנהיגי העם יכולים למדוד את עצמם כמו שאר העם, אלא עליהם לדרוש מעצמם סטנדרטים יותר גבוהים. יהודי רגיל יכול להתיר את נדרו אבל לא מנהיג. יהודי רגיל יכול לחמוק מאחריותו כלפי שאר עם ישראל אבל לא מנהיג, ומעל הכל, אין למנהיג את הזכות להגיד לעם ישראל איך לנהוג ולהתנהג, אלא גם עליו לספק את הצרכים ואת התשובות ככל שיידרש.
בברכת ערב שבת שלום לכל עם ישראל ומבקש מכולם להתפלל על החיילים כי בנו תלוייה המערכה!!
מרדכי
ועי' רש"י (במדבר ל"א, ה) ד"ה וימסרו: "להודיעך שבחן של רועי ישראל כמה הם חביבים על ישראל, עד שלא שמעו במיתתו מה הוא אומר (שמות יז, ד) עוד מעט וסקלוני, ומששמעו שמיתת משה תלויה בנקמת מדין, לא רצו ללכת עד שנמסרו על כרחן" והרש"י הוא פליאה עד כדי כך שהשל"ה הקדוש שואל שאיזה שבח יש כאן שרצו לסקול את משה?
ומתרץ החתם סופר שתפקידו של מנהיג בעם ישראל הוא לספק את צרכי העם פשוטו כמשמעו!! וידוע שמנהיג ורועה בישראל אם הוא ראוי והגון אזי הוא חשוב כאלוקים ממש, ואם הוא אינו הגון הוא חשוב כאשירה ליד המזבח וע"ז ממש וחייב סקילה.
לכן זהו שבחן של עם ישראל שבתחילה חשבושמשה אינו הגון ולכן "עוד מעט וסקלוני" ולבסוף ראו שהוא לוחם את המלחמה של עם ישראל ושמיתתו תלוייה במלחמה נגד אויבי עם ישראל, הבינו שהוא מנהיג ראוי וכמו ה' ממש.
ואולי ניתן לומר שזה הקשר בין הפרשה ראשונה שבה לומדים שאין מנהיגי העם יכולים למדוד את עצמם כמו שאר העם, אלא עליהם לדרוש מעצמם סטנדרטים יותר גבוהים. יהודי רגיל יכול להתיר את נדרו אבל לא מנהיג. יהודי רגיל יכול לחמוק מאחריותו כלפי שאר עם ישראל אבל לא מנהיג, ומעל הכל, אין למנהיג את הזכות להגיד לעם ישראל איך לנהוג ולהתנהג, אלא גם עליו לספק את הצרכים ואת התשובות ככל שיידרש.
בברכת ערב שבת שלום לכל עם ישראל ומבקש מכולם להתפלל על החיילים כי בנו תלוייה המערכה!!
מרדכי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה