יום שישי, 11 ביולי 2014

Cuz a man's gotta do what a mans gotta do!! פנחס, תשע"ד

איזה שכר קיבל פנחס על מעשיו!! הוא עצר את המגפה, ה' נתן לו את בריתי שלום וקיבל הוא וזרעו אחריו ברית כהנת עולם. והכל על מה "תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל (במדבר כה, ח'-י"ג). ואומרת הגמרא (סנהדרין פ"ב א) "וירא פנחס בן אלעזר מה ראה? אמר רב, ראה מעשה ונזכר הלכה. אמר לו אחי אבי אבא לא כך לימדתני ברדתך מהר סיני, הבועל את כותית קנאין פוגעין בו? אמר לו, קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא. ושמואל אמר, ראה שאין (משלי כ"א, ל) חכמה ואין תבונה ואין עצה נגד ה' כל מקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב."
ומסביר המהרי"ל בלוך זצוק"ל הי"ד בספרו "שיעורי דעת" (ח"ב י"ב במאמר "בהירות הדעת") שההבדל בין אדם לבהמה אינו אלא אחד: לשניהם יש כוחות, רצונות ורגשות אבל לאדם יש את ה"אני" המבקר, השופט, המנהל אותם והמושל עליהם, ואצל הבהמה הם מנהלים אותה. תפקידנו בעולם הוא איפה לפתח את ה"אני", שיהיה חי וערני ויאחד תחת ממשלתו כל כוחותיו, רצונותיו ורגשותיו, וככל שיפתח את ה"אני" שבו, האדם יפעל פחות ופחות על פי האינסטינקט שבו, וככל שהוא מזניח את ה"אני", היותר ויותר שידמה לבהמה הפועל רק על פי האינסטינקטים.
משה, אהרון, פנחס ושאר צדיקי הדור ראו!!! כולם ראו! מה הם ראו? הם ראו עם פרוץ בזנות ושקוע בעבודה זרה הכי מגיעלה. ראו עם שאבדה צורת האדם, נמחה צלם אלוקים, אין תורה ואין דרך ארץ. ראו נשיא בישראל שבא לפני מנהיג הדור אוחז בבלוריתה של מדיינית ומתריס לפניו ואז עושה חטאו לפני כל עם ועדה. ומה הייתה תגובתם? משה ואהרן, בראותם את המהפכה הגדולה, ובהרגישם את העלבון הנורא, מחטאת בני ישראל באופן מכוער כזה, נזדעזעו ונבהלו, הצטערו והתאבלו, ראו ובכו עד שנתעלמה מהם ההלכה!
האם מישהו שפוי בדעתו ייזכר עכשיו שיש הלכה "הבועל את כותית קנאין פוגעין בו"? אנדרלמוסיה באה לעולם! בכל פינה יהודים עובדים ומשתחווים לפעור, אחרים אוכלים זבחי מתים ועושים מעשי בהמה, ועכשיו אין מה לדון אלא בעונש של אחד בודד, אף שהוא נשיא.
אבל פנחס, אצלו כח ה"אני" החזק אשר איננו נפעל מכל דבר, בכל הסערות, עומד על מעמדו, מבקר ושופט, ובבהירות הדעת, בלי כל היסוס ומורא פועל לפי ה"הלכה"! ישנה הלכה והיא בלבד האמת ורק על פיה יש לפעול גם במצבים הכי סוערים ואפילו שכולם מושתקים.

ואפשר על פי זה ניתן לומר שאין מחלוקת בין רב ושמואל אלא שהם משלימים אחד את השני. "אמר רב, ראה מעשה ונזכר הלכה" שאין זה משנה כלל מה המצב ומה הנסיבות מסביב. ואולי ישאל מי שישאל שנכון אין להתחשב במצב והנסיבות אבל לא אתה זה שצריך לפעול, שיש אחרים שרואים את כל התמונה הגדולה, ומי אתה להתערב? "אמר שמואל, ראה שאין (משלי כא, ל) חכמה ואין תבונה ואין עצה נגד ה' כל מקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב."

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה