"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (שמות כ"א, א') ורש"י הקדוש מדייק כאן כמה וכמה דיוקים, אבל נתמקד בשלושה מהם:
"ואלה" - "כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים, ואלה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני" ואפילו שבכלל לא ברור מה ההוי אמינא שלא נאמרו בסיני? ושנית למה זה נחשב למוסיף על הראשונות, כשמצוות הללו הן בדיוק כמו הראשונות?
"אשר תשים לפניהם" - "אמר לו הקב"ה למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם." ויש להבין מה התוספת ערך בלימוד כ"שלחן ערוך" שלא מקבלים כבר בשינון הראשוני? לימוד זה לימוד זה לימוד?
"לפניהם" - "ולא לפני גוים, ואפילו ידעת בדין אחד שהם דנין אותו כדיני ישראל, אל תביאהו בערכאות שלהם" ולכארה ישנה סתירה בין הרישא לסיפא, שברישא מדובר על פי פשטות בלימוד ההלכות לגוים, ובסיפא מדובר בלדון דיני תורה בערכאות של גוים?
וראיתי בדברי חיים עה"ת יסוד נפלא שדרכו אולי ניתן לפרש את השאלות דלעיל. יעולם הרגש מתחלק לשבעה מרכיבים, הן שבע המידות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות כשבתוך מידת מלכות מורכבת כל שאר המידות. והבני ישראל יצאו ממצרים והיו צריכים לעבור 49 יום כדי לזכך כל השבע מידות ופרטיהן לפני קבלת התורה, ותיקון המידות הללו הוא חלק מדרך ארץ שיש לקדמו לפני קבלת התורה, וזה תכלית של כל התורה.
הגימטריה של "אלה" שווה לשלושים ושישה. "אלה" מרמזת לששת המידות כפול המידה השביעית הכוללת את כל ששת המידות ובס"ה שלושים ושישה. הקב"ה הזהיר את משה רבינו שאת "אלה" דהיינו תיקון המידות יש לשים לפני חכמה ושלימות בתורה. "משפט" בלשון הקודש מתייחס לקו רדיוס, דהיינו מרחק שווה בין שתי הקצוות שבקוטר. וכן במידות, יש תמיד לשאוף להיות במרכז (שביל הזהב) ולא חס ושלום בקצה. "לפניהם" ולא לפני הגויים כי על אף שגם לגויים גם יש דינים אבל אין להם את הפנימיות של הדינים כמו אצלינו.
וא"כ יש לומר שה"ו" מוסיף על הראשונות, שדרך תיקון המידות ובעמידה נכונה במרכז ולא בקצוות, אפשר להוסיף על המצוות והדינים כדי לזכות להגיע לידי הפנימיות של "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום." ולכן לימוד המצוות אינו רק כדי להכירם אלא להפוך אותן לחלק מהיהודי על ידי שתיקן וזיכך עצמו קודם וממש כמו שולחן ערוך ובניגוד לערך המצווה אצל הגויים שאין למצווה כל השפעה על פנימיותו.
שלכם,
מרדכי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה