בזוהר (חלק ב', ס"א) כתוב "ויאמר ה' אל משה, הנני ממטיר לכם לחם מן השמים (שמות ט"ז, ד'), רבי יהודה פתח ואמר, (תהלים מ"א, א') אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה'" ושואל האדמו"ר מקאסון מה הקשר בין עניין המן שזה פרנסה לעם ישראל לעניין של ענייות שזה היפוך הפרנסה?
והוא מביא משאלה המפורסמת של האדמו"ר הקדוש ר' משה לייב
מסאסוב זי"ע (מובא גם בשולחן הטהור, שער צדקה והכנסת אורחים דף ק,ד עמוד א', מהדורה י"ב תשנ"ז מבעל השומרי אמונים) כי כל מידות רעות שברא הקב"ה אפשר להשתמש בהן לקדושה, בין אם זה כעס או גאוה במידת הצורך ואם תאמר, מידת האפיקורסות למה ברא הקב"ה, ואיך יכולים להשתמש במידה רעה ומגונה כזו לצורכי הבורא? והתשובה היא כי זו המידה נבראה להשתמש בה בעת יגיע אליו עני או סתם איש לעשות איזה טובה בעבורו להלוות ממון או לקבץ ממון וכדומה, מי שיש לו ביטחון מוחלט בהקב"ה יאמר כי בוודאי יזדמנו לעני אנשים אחרים
שישתדלו בעבורו והקב"ה המזין את כל העולם גם יזין אותו עני, אלא תאחז במידת האפיקורסות לצורך גבוה שאם אתה לא תשתדל עבורו או לא תלווה לו אז לא יהיה העני כלום".
ואם כן, מובן הקשר בין פרשת המן שזה לא רק עניין של פרנסה אלא עניין של ביטחון בהקב"ה, אבל עדיין זה רק בכל מה שקשור אליך ואל מידת הביטחון שלך, והמשך הזוהר, "אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה'", שאין זה קשור כלל לזולת, ליהודי השני ואין לך להתפטר מלעזרו עקב חשבונות שמים, אלא תהיה אפיקורס ותעזור לו.
ואין לי אלא לסיים בברכת האדמו"ר מקאסון, "ויהי רצון שלא יחסרו לנו מזונות לעולם ונוכל לעבדו בלב שלם.
ערב שבת שלום ומבורך,
מרדכי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה