יום
שלישי בצהריים החלו הגשמים והסופה שלאחר מכן הביאה שלג לארצינו הקדושה והעלתה את
מפלס כינרת לגבהים חדשים.
אני נוסע
בערב מירושלים לבני ברק עם בני, חייל של הנחל חרדי בשנת המשימה. פתאום הוא שואל
אותי, "אבא, איפה זה מחלף גנות, כבר עברנו אותו"? "אנו בשפירים,
שתי דקות מגנות", השבתי לו. "אבא, יש יהודי זקן תקוע במחלף גנות כבר
ארבע שעות עם פנצ'ר ואינו מצליח להחליפו. קראתי עכשיו בנייעס של מהיר חימה".
עד שהוא סיים לדבר כבר ראינו אוטו בצד המחלף עם אורות מהבהבים. עצרנו מאחוריו
ופגשנו יהודי כבן 75, חסיד גור עם גלגל קרוע כפי שלא חזיתי אי פעם. מייד נגשנו
לעבודה של החלפת גלגל כשהוא מקבל טלפון אם הוא צריך עזרה? הוא עונה שכבר עוזרים לו
ושואל אותנו איך זה שאנשים יודעים את המספר שלו? בני אומר שפרסמו בוואטסאפ את
מצבו, מיקומו ומספר הטלפון שלו. "מה זה וואטסאפ"? "מהיר חימה – אני
בקבוצה שלו", בני עונה. בינתיים, נהגים מאיטים לידינו ושואלים אם זה האירוע
שעליו פרסמו בנייעס? בני ממשיך לנסות להסביר למבוגר שכולם קראו עליו בוואטסאפ
כשהוא לא מצליח להבין מה זה וואטסאפ. עוד טלפונים ועוד מכוניות עוצרות ופליאתו
גוברת מרגע לרגע, עד שהסברתי לו שמדובר ב"שטיבעל של האינטרנט". שיחה
הבאה שהתקבלה הוא כבר שאל את המטלפן אם הוא שמע עליו בשטיבעל!!
ומה זה
קשור לפרשתינו?
משה
רבינו אומר לבני ישראל את ארבעה לשונות של גאולה ובני ישראל סירבו לשמוע כשהתורה
מעידה שהסיבה היא, "מקוצר רוח, ומעבודה קשה"
(שמות ו', ט') והשאלה היא למה צריכים שתי סיבות אם כל סיבה מעצמה מספיקה כדי לא
לשמוע בקול משה?
וראיתי
דבר נפלא בספר שומר אמונים (דרוש האמונה – פרק ט"ז ו-י"ז) שיש שני סוגי
אמונה, אמונה בדעת ואמונה פשוטה. עיין שם בהסברו אבל כפי שהבנתי "אמונה
בדעת" היא אמונה שמגיעים אליה לאור התעמקות שכלית והשגות גבוהות, לעומת
"אמונה פשוטה" שזו האמונה הפשוטה ותמימה שאבותינו הקדושים, אברהם, יצחק
ויעקב השרישו בנו, ושלפעמים האמונה פשוטה גדולה מהאמונה בדעת. והוא
מביא בשם הרב יוסף יעב"ץ בספרו אור החיים פ"ב ופ"ח):
"אליכם
אישים אקרא, מגלות ספרד אני, אשר גורשנו בעונותינו הרבים והעצומים, ורוב המתפארים בחכמה
ובמע"ט כולם המירו את כבודם ביום מר, והנשים ועמי הארץ מסרו גופם וממונם על קדושת
בוראם, עכ״ל.
מבהיל על
הרעיון, פחד פחדים!!
ואולי
בזה ניתן להבין למה צריך שתי הסיבות לסירובם לשמוע בקול משה. התורה מלמדת אותנו
שלא הייתה בהם את האמונה בדעת עקב הקוצר רוח שלא יכלו להשיג הישגים גבוהים באמונה,
וכמו שרש"י כותב, "כל מי שהוא מיצר, רוחו ונשימתו קצרה, ואינו
יכול להאריך בנשימתו" שמדובר במצב נפשי שאין מנוחת הנפש והשכל להשיג את האמונה הנדרשת.
"ועבודה קשה" צריך לומר מתייחסת למצב פיזי שהיה להם כל קשה שכבר לא יכלו
להאמין שהמצב ישתנה, כל עוד הם לא רואים אותו בעיניים. (לאחר מכן, ראיתי בארבנאל עה"ת, "הקוצר רוח בנפשם והעבודה קשה בגוף" וברוך שכוונתי)
יש
מבינינו שזוכים לשבת וללמוד כל היום ולזכות בהישגים גבוהים ובהבנות עמוקות, ויש
כאלו שיותר מקושרים לעולם העשייה עם חיבור לכל מיני פלאי טכנולוגיה וכדומה. אבל אם
יהודי יושב לו בשיא הסופה ומתפלל לה' לשלוח לו סיוע, להקב"ה אין שום בעיה
לנצל את הטכנולוגיה שיש אצל יהודי אחר כדי להציל יהודי אחד ולזכות את היהודי השני
עם מצוה, והעיקר שכולם מכוונים ויכוונו את ליביהם לאבינו שבשמים, אמן
בברכת
שבת שלום!
מרדכי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה