מספרים מוסריים - שמות, תשע"ג

ערב שבת שלום לכל המנויים,

"ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה", (שמות ג', י"ב). ועי' ברש"י שלכארה מתקשה להסביר איך נכנס "וזה לך לאות" להקשר העניין. וא"א לומר שעבודת עם ישראל על ההר לאחר שכבר יצאו ממצרים יכולה להיות אות לגבי יציאת מצרים הקודמת לה? ואולי בגלל קושיא זו רש"י מביא פירוש נוסף, אבל גם בפירוש השני יש קושי בהבנת הדברים.

ועי' בקדושת הלוי שהתשובה טמונה במילה "אהיה", דהיינו ש"אהיה" הוא האות כי אנכי שלחתיך. וע"ש בהרחבה, וכן באבן עזרא על הפסוק "אהיה אשר אהיה", ועל סמך דבריהם אפשר להסביר כדלהלן:

יהודי יודע שתפקידו בעבודת ה' הוא להעלות את דרגתו בידיעת התורה, בקיום המצוות ובאהבת ויראת שמים. אולם, יהודי ככל שעולה בדרגא הוא גם מבין כמה עוד רחוקה לו הדרך להגיע לידי שלמות. גם משה רבה שהיה בדרגא עילאית התקשה להבין איך הקב"ה יגאל את עם ישראל על ידו כשהוא אינו ראוי ועל זה הקב"ה ענה לו – "כי אהיה עמך" שהינך ראוי לגאול את עם ישראל לא בזכות דרגתך הנוכחית אלא בזכות דרגתך העתידית, שאתה ממשיך לעבוד ה' ולעלות מעלה ומעלה. וא"כ הקב"ה ממשיך לשאלה השנייה של משה רבינו באיזה זכות יגאל את בני ישראל? ועל זה הוא עונה לו "וזה יהיה לך לאות" מה שאתה ראוי בזכות העתיד - זה האות שגם בני ישראל ראויים להיגאל על שם העתיד, שהם עתידים לעבוד את ה' בהר הזה.

ובאופן זה הוא מסביר את לשון הברכה הרביעית בתפילת שמונה עשרה, "כי אל גואל חזק אתה", ומה שייך תיאורים של חוזק אצל הקב"ה? אם הקב"ה הוא רחום, הוא רחמן בשלמות ולא רחום יותר או רחום פחות, וכן אם הוא גואל, מה שייך גואל חזק או גואל חלש? אלא שגאולה הבאה כשעם ישראל ראוי נקרא גאולה, וכשישראל אינו ראוי, נקרא גאולה חזקה, שהקב"ה גואל על סמך העתיד, ולכן גם כאן, המילה "אהיה", שבוחנים את העתיד, היא האות שהקב"ה יגאל את עם ישראל.

אבל מה זה כפל הלשון "אהיה אשר אהיה" שנאמר בהמשך (שמות, ג', י"ד)? ואולי על סמך דבריהם הקדושים אפשר להבין מוסר השכל עמוק הטמון כאן בכל העניין של גאולה. האותיות "א", "ה", "ו", "י" המרכיבות את המילים י – ה – ו – ה  א – ה – י – ה הן מיוחדות ומובדלות משאר האותיות בערכן המספרי 1, 5, 6 ו- 10. מספרים הללו כבסיס, ולא משנה לאיזה חזקה תעלה אותם, התוצאה תישאר תמיד כמו הבסיס שלה.

1¹=1, 1²=1, 1³=1 וכן הלאה תמיד יהיה 1

5¹=5, 5²=25, 5³=125, 5⁴=625 וכן הלאה תמיד יהיה 5 בסוף

6¹=6, 6²=36, 6³=216, 6⁴=1296 וכן הלאה תמיד יהיה 6 בסוף

10, 100, 1000, 10000 וכן הלאה תמיד יהיה בבסיס 10.

וכאמור לעיל, גם עם ישראל, ככל שעולה בדרגות כך הוא יודע ומודע עד כמה הוא נשאר רחוק מהיעד כמו שהיה מקודם ואולי אפילו רחוקה יותר. אבא כמשל, כשמלמד תינוק ללכת, ככל שהתינוק דדה כמה צעדים, האבא מתרחק ממנו כדי לעודדו לצעוד עוד צעדים, כך זה עם הקב"ה. אבל ישנו תנאי בל יעבור שכדי להעלות הלאה עליך להבין שעלייתך אינה סיבה שתתנהג שונה או תתנשא מעל השני שאינה בדרגה שלך. יש כאן לשון עתידית כפולה: כמו שעליך לכלכל מעשיך, דיבוריך ומחשבותיך שההווה אינו מה שחשוב אלא העתיד והיעד, כך גם עליך להתנהג עם היהודי השני שלא משנה דרגתו אלא עליך לבחון אותו ולהתייחס אליו כפי שעתידו יכול להיות. יהודי שדן את השני על פי דרגתו עתה (ועוד בעיניו של בשר ודם) מסתכן שגם ה' ידון אותו בדרגתו עתה, ובכך למנוע חס ושלום, מידה כנגד מידה, את ביאת ה"גואל חזק" שגואל אותנו על סמך העתיד.

נסיים בברכת שבת שלום לכל עם ישראל, שבת שכל יהודי יהיה בעצמו ועם כל שאר עם ישראל בדרגת "אהיה אשר אהיה".

שלכם,

מרדכי