יום שישי, 2 בינואר 2015

הדשא תמיד יותר ירוק מעל הביוב!! טרום בחירות-תשע"ה

תגובה למאמריהם של עו"ד שינפלד וגב' ציפי ירום

מי איננו?
במאמרו של עו"ד יצחק שינפלד, "אבדן דרך: בסוף החרדים הם שומרי הדמוקרטיה" 12:21 26/12/2014 שהתפרסם בבחדרי חרדים יש תיאור ברור איך שלטון דיקטטורי פוגע בראש ובראשונה בדיקטטור עצמו. הפגיעה באה במוקדם או במאוחר כשבדרך כלל הנפילה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא באה בפומבי, ללא התראה מוקדמת ובמהירות שיא. לא ייתכן הוכחה גדולה מאירועי השבוע במפלגת ש"ס המעטירה. עדים אנו לנפילה בסקרים של ליברמן ולפיד ולא חסרות דוגמאות אחרות מההיסטורית כוכבי לכת שהרקיעו שחקים רק כדי להיעלם כלעומת שבאו. כולם חכמים, כולם נבונים וכולם לא מצליחים להתגבר על הדחף הפנימי שלהם המפעם ואומר "לי זה לא יקרה".

ועם היהודי היושב בארצינו מסרב ללמוד מהיסטוריה, מתעלם מהפתגם העממי "אלו המסרבים ללמוד מהעבר עתידים לשוב עליו" וכבר "מתפתים ליפי הבלורית, או למתק שפתיים" הבא. עכשיו מגיע תורו של כחלון ובוז'י להיות התקווה הגדולה של ה-20 מנדטים בישראל שטרם מצאו מקום מנוח. מאז הכנסת ה-13 היו מרץ, צומת, ישראל בעלייה, הדרך השלישית, שינוי, מפלגת המרכז, עם אחד ולבסוף כ-30 מנדטים למפלגת קדימה שזכתה בתואר המפלגה הכי בוגדנית, הכי אנטי דמוקרטית ושהשאירה מאחוריה הרס וחורבן בכל התחומים, כולל ענייני דת ומדינה שאנו עדיין משלמים עליהם מחיר כבד ביותר. תמיד היו כ"ציפי לבני" שפרחו ממפלגה למפלגה ותמיד יהיו, אבל אין זה אלא הקלון של הבוחר הישראלי ולא של הנבחר.

מי קיים?
התמונה העולה היא ברורה. כל תנועה או מפלגה שהצליחה, לאחר שהחלותה לנפול כבר לא עלתה חזרה ונעלמה על דפי ההיסטוריה. נכון? אז זה לא נכון. היו שלוש מפלגות על הקרשים ועדיין הצליחו לחזור לזירה ביתר שאת ויתר עוז והן הליכוד, המערך (עבודה) והמפד"ל. לשלושתן יש יסודות איתנים דמוקרטיים, בסיס רחב של מתפקדים וזה המכנה המשותף היחיד שסייע להן לבצע את הקומבק בניגוד לכל השאר. נכון, לפעמים הדמוקרטיה בכל אחת מהמפלגות ההן חורקת, לפעמים צולעת אבל כשהמקור בריא, יש מקום לתקווה ולשיקום. מי לא זוכר את הליכוד עם 12 מנדטים לאחר הצונאמי של שרון, את המערך עם 8 מנדטים לאחר האסון ששמו אהוד ברק ואף המפד"ל עם מנדטים בודדים? וכולן הצליחו להתעורר ולהתגבר על כל הקשיים ולהגיע למנדטים דו-ספרתיים על אפם ועל חמתם של הלבלרים והשמאלנים.

ואצלינו?
עו"ד שינפלד הנכבד בחר לראות אצלינו "מפלגות האידיאיות ובראשן המפלגות החרדיות יש עבר, הווה, עתיד, המשכיות, קביעות וסוג של נאמנות." כמה חבל שמאמרו נכתב בשבוע שעבר לפני האירועים של השבוע. היום אין מי שיעיז לומר שאצלינו הכל וורוד, דבש ומושלם. ומעניין, שדווקא השבוע אנו מתבשרים על "התארגנות" חרדית שלא ברור מי עומד מאחוריה אבל מזכירה בכל סממניה את ההתארגנות של "טוב" עליה השלום! מבטיחים "גן עדן" אבל מסרבים בכל תוקף להקים מסגרת משפטית ודמוקרטית שתחייב גם את מקימיה. ג'ורג' אורוול הגדיר את זה הכי טוב באומרו "כולם שווים, אבל יש שהם יותר שווים".

ידוע הסיפור על שני יהודים היושבים ברכבת בגרמניה, אחד קורא עיתון יהודי והשני קורא את ה"דר שטירמר". היהודי שקרא את העיתון היהודי מרים גבה, אז קורא ה"דר שטירמר" אומר לו: "תראה, כשאני קורא את העיתונים היהודיים אני מקבל דיווח על פוגרום פה, על רצח שם, על העוני והמצוקה של היהודים ועל כל הצרות בעולם שנופלות עלינו. כשאני קורא את ה"דר שטירמר" אני רואה שאנחנו היהודים שולטים בכלכלה העולמית, אנחנו עשירים, יש לנו השפעה בכל מקום ואנחנו בעצם שולטים בעולם. עכשיו תגיד לי אתה - מה עדיף?"

בואו נעשה חשבון מה מצבינו האמיתי? לפני הבחירות הקודמות כשיאיר לפיד הודיע בריש גלי שבכוונתו להרוס את עולם הישיבות, כשכל עתיד עולם התורה עמד לפני סכנת כיליון, עדיין לא מצאו הפוליטיקאים שלנו את הדרך לשלב חרדים עובדים בתוך המפלגה. יש אידיאה אצלינו אבל כסאולוגיה יותר חזקה. גם הפעם, הציבור החרדי מוצא את עצמו מגיע לבחירות עם שישה מועצת גדולי התורה (דגל, עץ, אגודה, פרוש, ש"ס ואלי ישי), דרישות של חרדים עובדים ונשים חרדיות לייצוג הולם, על פי הסקרים האחרונים יש סיכויים לא קטנים שש"ס ו/או אלי ישי לא יעברו את האחוז החסימה ושיהדות התורה יורדת בכוחה. ועדיין הכל דבש! ב"ה אצלם החילונים המצב גרוע יותר אז אפשר כבר להזמין קידוש בשבת!!

יש כאלו שאומרים "הדשא תמיד יותר ירוק אצל השכן" אבל יהודייה שנונה בשם ארמה בומבק כתבה ספר שכותרו "הדשא תמיד יותר ירוק מעל הביוב". אצלינו נהוג לחשוב שהכל ירוק אבל די להזכירכם שהיו בכנסת אלו משלנו שלחמו נגד חוק טל ועכשיו מתגעגעים אליו. היו משלנו בכנסת שהצביעו בעד הגדלת קצבאות למשפחות ברוכות ילדים והכריזו על "דידן נצח" בצהלה ורינה וכולנו (למעט הח"כים עצמם) עדיין משלמים את המחיר של הטעויות שלהם.

השבוע התבשרנו שהבג"ץ ביטל הבטחת הכנסה לאברכים וגב' ירום במאמרה "ט' בטבת: מלחמה למדינת ישראל בה' ובלומדי תורתו" 31/12/2014 18:33 שהתפרסם בחרדים 10 תוקפת את הסימפטום במקום המחלה וכדברי חז"ל "לא עכברא גנב אלא חורא גנב". הבג"ץ תפסוק לפי רצונו האישי של היושבים בו כי הם בחרו את עצמם. כל עוד שאין דמוקרטיה במינוי שופטים כמו שקיים בכל העולם הנאור כולו, נמשיך לראות החלטות הפוגעות בצפור נפשינו. למרבה הפלא, כשהימין התארגן לשנות את הרכב הוועדה למינוי שופטים, הייתה פגישה מסתורית בין נשיאת בית משפט העליון דורית בייניש (בדימוס) ("הממשלה קיבלה צו גיוס" ישראל היום: מתי טוכפלד 07/02/14) לבין לא אחר מח"כ משה גפני ובעקבותיה, מוישה ושאר "נציגינו" התנגדו לחוק. החוק נפל, הוועדה למינוי שופטים נותרה בידי השמאל, והחלטות בג"ץ ממשיכות להתקבל נגדינו. עם התנהלות כזאת, ברור ומובן למה קמות קבוצות הצועקות "הצילו" כמו החרדים העובדים ו"לא נבחרות לא בוחרות", אבל גב' ירום העדיפה להרוג את השליח מלהתמודד עם המצב עגום עצמו.

התועלת מדמוקרטיה
עיון קל ברשימת המפלגות לעיל מצביע על תופעה מדאיגה במיוחד. רוב המפלגות שקמות מסביב לכוכב זה או אחר ואינן מתפקדות על בסיס דמוקרטי נמנות על אוייבי הציבור החרדי הכי גדולים שידענו אי פעם. ברוסיה, אבי אבות המשטרים האנטי דמוקרטיים נולדה הסיסמא "הכה ביהודים והציל את אמא רוסיה". משטר דיקטטורי חייב אויב מבחוץ להצדיק קיומו והיהודים סבלו לאורך כל הדורות מהניסיונות של משטרים טוטליטריים להסיט את זעם וסבל העם מעצמם אל היהודים. והיהודים בארץ למדו מהטובים ביותר והתאימו את הסיסמא ל"הכה בחרדים ותציל את המושב בכנסת". מעניין מאד שמשטרים ומתנועות הכי דיקטטוריים ושהכי מנציחים את כל צחנת העבר אוהבים לעטוף את שמותיהם במילים "דמוקרתיות" (שם הרשמי של ברית המועצות הוא "ברית הרפובליקות הסובייטיות") ולהכריז על "יש עתיד" ו"סדר יום חדש".

כשיש דמוקרטיה ופריימריז, ח"כים לא יכולים להיות פופוליסטיים ולחפש אויב. כשיש פריימריז, הח"כ צריך לדאוג למתפקדים שלו, שיהיו להם כבישים מסודרים, שיפנו את הזבל, שיהיה ביטחון במדינה, כלכלה וכל הדברים המעניינים כל אזרח פשוט. גם החרדים רוצים את כל הדברים הללו אז בהנהגת חיוב דמוקרטיה בכל המפלגות, החרדים ירוויחו פעמיים: א. שלא יטפלו לחרדים וב. שנהנה מהתועלת ששאר האזרחים ייהנו ממנה.

ומה המחיר לחיוב פריימריז בכל מפלגה? מה תהיינה ההשלכות במפלגות החרדיות? שאולי יענקלה ומוישלה לא יהיו חברי כנסת? זה הסיכון! והריווח? ששונאי ישראל לא יהיו בכנסת ולא יהיה להם זמן להתנכל לנו? אני מעמיד לקורא הנכבד להחליט מה עדיף ומה כדאי. וכן בנוגע לבית משפט העליון. איך אפשר לבוא בטענות על התנהלות בלתי דמוקרטית בעליל – "חבר מביא חבר" והנצחת המצב על כנו, כשח"כים לא נפרדים מכורסאות העור אלא בארון קבורה? הגמרא מדברת על "חזקה ללא טענה"! רביץ וגפני הוכתרו כח"כים על בסיס הטענה שיש צורך בהתרעננות השורות, ייצוג הוגן ושוויוני, אבל כנ"ל, כולם שווים אבל יש ששווים יותר.

המסקנה ברורה שלא רק שכדאי לנו שתהיה חובת דמוקרטיה בכל המפלגות אלא שאף אנו אמורים להיות הראשונים שיידרשו זאת.

האם ניתן לשלב אמונת חכמים ודמוקרטיה?
לא נעלם מעיני הכותב את השאלה איך אפשר לקיים פריימריז בתוך הציבור החרדי מבלי לפגוע באמונת חכמים ודעת תורה. התשובה היא שלא רק שאין סתירה אלא שילוב של שניהם יחד הוא לכתחילה שבלכתחילה ואפרט.

ראשית כל, סור מרע: כאמור לעיל מצבנו אינו זהיר בלשון המעטה. לא בציבור חסידי, לא הליטאי ומיותר לומר לא בציבור החרדי. גם מפלגת טוב, שבאה לייצג כביכול את ה"נאורים" שבתוכינו הוכחה שללא דעת תורה וללא דמוקרטיה, בקושי תמצא מניין של חולצות כחולות שיצביע עבורך. כשמשהו שבור, חייבים לתקן ולא לחזור שוב ושוב על אותן פעולות בתקווה שהתוצאה תשתנה.

שנית: לאורך כל ההיסטוריה מובא בחז"ל הערך של דמוקרטיה. מבחירת הזקנים ברוח הקודש – שכולם היו אנשים שנבחרו על ידי הציבור להיות הראשים שלהם, ובחירת יהושע שהקב"ה אמר למשה רבינו:
"אמר רבי יצחק: אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בצבור, שנאמר: "ראו קרא ה' בשם בצלאל" (ל"ה: ל'). אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, הגון עליך בצלאל? אמר לו: ריבונו של עולם, אם לפניך הגון, לפני לא כל שכן?! אמר לו: אף על פי כן, לך אמור להם. הלך ואמר להם לישראל: הגון עליכם בצלאל? אמרו לו: אם לפני הקדוש ברוך הוא ולפניך הוא הגון, לפנינו לא כל שכן?! (ב' ברכות נה ע"א)"
וכלה באלפי שו"תים על שבעה טובי העיר שנבחרים ועושים מעשים במעמד אנשי העיר ובשולחן ערוך נפסק להלכה שכוחם של שבעה טובי העיר כגדול הדור.

ושלישית: אין שום בעיה שכל מועמד יקבל ברכת הדרך מגדול בישראל או רב מוסכם ואז הציבור יבחר מתוך מאגר של אנשים מוסכמים וכל מיני מנגנונים אחרים. התנהלות כזאת תגרום לריבוי אהבה ואחווה בתוך הציבור ויגדיל ויאדיר את התורה בעיני העם.

בברכת האמת והשלום אהבו,

מרדכי אדלר