"ויקרא אל משה, וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמר" (ויקרא א', א') ומעיר הטשרנובלר בספרו מאור עיניים בנוסף ל"א" הקטנה במילה ויקרא, יש להבין שמתחלה סתם הכתוב "ויקרא" ולא פירש מי קרא ואחר כך פירש "וידבר ה' אליו" ע"ש.
מסביר ר' חיים שמואליביץ זצ"ל בספרו שיחות חיים (תשל"א מאמר ט"ו) "ויאמר שמואל אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה" (שמואל א', ט"ו, י"ז) שענווה יתירה של שאול הביא לכך שלא שמע בקול ה'. וכן בתוס' ישנים (יומא כ"ב:) ששאול חטא גם לגבי הקרבת הקרבן מסביר ר' חיים שמקור החטא היה ענווה יתרירה כפי שענה שאול (שמואל א', י"ג, י"א) "כי נפץ העם מעלי ואתה לא באת" שהיה חסר בו מידת ההנהגה הנדרשת. לכן אומרת הגמרא (שם) ש"שאול באחת ועלתה לו (המלוכה) ודוד בשתיים ולא עלתה לו". ולא שהיה כאן שום חטא אלא שמי שאינו מסוגל להתעלות על עצמו להנהיג את עם ישראל, אינו מתאים להיות מלך.
כל יהודי חייב להיות עניו, וככל שיהודי גדול מחבירו, עליו להיות עניו יותר גדול וכמו שמשה היה עניו מכל אדם. אבל דוד זכה למלוכה כי הייתה בו מידת המנהיגות הנדרשת בעת צרה. מידה זו מצאנו גם אצל סבו יהודה כמו שכתוב בתוספתא (ברכות פ"ד) מפני מה זכה יהודה למלכות? מפני שהציל אחיו מן המיתה". ואפי' שנפסק שיוסף מרד במלכות ברגע שהבינו "מה בצע", שאינם יכולים לקבל על עצמם אחריות למעשה, וחייבים להעלים אותו מיעקב אביהם, אז יש לפסול ולשלול את פסק הדין מכל וכל. זו גדלות!! זו מלוכה!!!
וכן בעניין תמר שאמר "צדקה ממני". לא הייתה גדלות מיוחדת אם יהודה היה נכנס לאש במקומה. אבל להוציא את תמר, ולהתמודד עם השלכות מעשיו וטעויותיו, זוהי מלכות!!
וכן כשבני ישראל עמדו על הים. אם היה נדרש מכל כלל ישראל להיכנס לים ולמות על קידוש ה', כולם היו מבצעים זאת ללא כל היסוס. אבל להיכנס לים נגד כל הסיכויים כדי לחיות, להגיע לצד השני, להתמודד עם האתגר, למצוא פיתרון שאפשר לחיות איתו, זה גדלותו של נחשון בן עמינדב משבט יהודה.
ע"ש המשך דבריו ומסיים שגם אצל נכדי שאול מצאנו במגילה (ד', י"ז) "ויעבור מרדכי ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר" וכי אסתר היתה גדולה ממרדכי? אלא שרגש אחריות על כלל ישראל פָעַם בקרבה ועל ידו נתעלתה ונתגדלה יותר מכל החכמים שבדורה וכמו שכתוב "ותלבש אסתר מלכות" שלבשה רוח הקודש.
ועם זה נבין את הפסוק שלנו. גם העניו הגדול ביותר המסומל ב"א" הקטנה צריך למצוא את "ויקרא" הקריאה מבפנים, מבתוכו, מאחיו ישראל, ועל ידי זה להגיע ל"וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמר".
650,000 (פחות או יותר) הגיעו יחד לצעוק את הצעקה הגדולה שאי אפשר להמשיך את המצב הנוכחי. בוודאי אם יבקשו מאיתנו להיכנס לכלא, נעשה זאת בגאווה וללא כל היסוס. אבל התפקיד של מנהיגינו היום הוא לאזור גבורה וללבוש מלכות, למצוא את הדרך לעבור את הים, ולא לומר שאין פיתרון, שזה לא הזמן להעלות פיתרון או "קטונתי" כי הקריאה של עם ישראל מחייבת!!!
שבת שלום ומבורך לכל עם ישראל,
מרדכי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה