עברנו כעת 49 ימי הספירה מאז יום הראשון של פסח ועד שבועות. וידוע
שאלו ימי הכנה לקבלת התורה: שבני ישראל היו משוקצים בדרגה ה-49 במצרים ואם לא היו
יוצאים מייד, הם היו נופלים לדרגה ה-50 שממנה אין לה חזרה. אבל כשמעיינים בפסוקים
לא מוצאים לפני הפרשה של מתן תורה שום דבר מיוחד שהבני ישראל עשו שייחשב
כ"הכנה" למעמד נשגב זה?
ומתרץ האדמו"ר מסלונים זצ"ל בספרו (נתיבות שלום חלק ב' עמ'
שנ"ה ע"ש) שההכנה לקבלת התורה מתבטאת בפסוק "ויחן שם ישראל"
שבני ישראל התאחדו להיות בלב אחד כאיש אחד. וזהו הסוד להשגת דרגות גבוהות בקדושה,
שזוכים לדרגות אלו רק כשיש אחדות בינו לבין לכל עם ישראל.
והוא ממשיך שזהו היסוד של "נעשה ונשמע" כי איך אפשר לעשות
לפני ששומעים מה לעשות? אלא שדרגה זו מבטאת התבטלות גמורה לפני הקב"ה, שהאדם
מבטל את ה"יש" שלו לפני הקב"ה. ולא ייתכן התבטלות כזו כל עוד
שהיהודי חושב שיש לו מעלה מעל יהודי אחר, שהוא לא צריך לדאוג לכל יהודי באשר
יהודי. יהודי שרואה את עצמו מורם מעל יהודי אחר – פירושו שיש בו משהו יותר – ואז אין
התבטלות גם כלפי הקב"ה.
כי היחיד רק יכול להשיג עניינים הטבעיים, אבל דרגות של קדושה מושגות
רק על ידי אחדות שכל עם ישראל. ולכן אנו מוצאים בשבת שכתוב "ששת ימים תעשה
מלאכה" כל יחיד ויחיד יכול לעשות מלאכתו "וביום השביעי יהיה לכם
קודש" שצריכים כל עם ישראל יחד.
שנזכה לדרגת "ויחן שם ישראל" שיזכו כל כלל ישראל יחד לקבל
את התורה מתוך אהבה ויראה.
חג שמח!
מרדכי
ועי' משך חכמה פרשת יתרו "לך רד ועלית" שקדושת הקדש קדשים באה מתוך קדושת העזרה והיכל, וכן קדושת קבלת התורה על הר סינ דרש לעבור קודם דרך עם ישראל, ע"ש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה