יום שישי, 23 במאי 2014

ירושת דרגת לוי מותנית בקיום כל המצוות - במדבר, תשע"ד

שתים עשרה פעמים כתוב "למשפחותם לבית אבותם" (במדבר א', כ'-מ"ב) אצל השבטים ואצל לוי הסדר מתהפך "לבית אבותם למשפחותם" (שם ג', ט"ו)?

אצל הבני ישראל כתוב, "שאו את ראש בני ישראל...... כל יוצאי צבא בישראל תפקדו אותם" (שם א', ב'-ג') ואצל בני לוי נהפך הסדר "אך את מטה בני לוי לא תפקד ואת ראשם לא תשא" (שם שם, מ"ט-נ').

ועי' במאור ושמש שעונה על השאלה הראשונה שכל מעשה המשכן היה לתקן כל גלגולי נשמות יהודיות שהן בס"ה 600,000. ולכן אצל השנים עשר שבטים כתוב ל"גלגולותם" דהיינו גלגולי הנשמות ושעל המשפחות לתקן בית אבותם. לעומת זאת, שבט לוי שאבותם לא חטאו במצרים ולא היה צורך בתיקון לא נאמר ל"גלגולותם" ו"לבית אבותם" וכמו שאבותם היו צדיקים, מאחלים שגם הם "משפחותם" יהיו צדיקים.

ולכארה המשמעות היא שבני שבט לוי הם קדושים מלידה וללא כל מאמץ מצידם זוכים לדרגא עליונה מעל שאר בני ישראל?

ועי' בשם משמואל על הפרשה ששואל על הפסוק "ויסעו מהר ה'" (שם י', ל"ג) ומובא במדרש שברחו בשמחה כתינוקות מבית הספר והדבר הוא פלא? אלא שידוע שלכל אדם יש רמ"ח אברים ושס"ה גידים וכנגדם יש רמ"ח מצוות לא תעשה ושס"ה מצוות עשה, וכל מצווה באה לתקן חלק אחר בגוף האדם עד שכל גופו מתוקן. ואם כן, בני ישראל עשו חשבון שלאחר שהם כבר קבלו תרי"ג מצוות כנגד כל גופם, כל מצווה נוספת לא תבוא לתקן גשמיות אלא לתקן בעולם הרוחני ולצורכי גבוה. ועבודה כזאת הבני ישראל לא רצו ולכן ברחו מהר סיני, וזה כי עיקר תפקידם של עם ישראל הוא להשלמת נפשם, ותיקון של עולם גבוה אינו עיקר כלל. והוא מביא בשם ספרי הקבלה כי הניסיונות במדבר שהבני ישראל נכשלו בהם כמו תבערה וקברות התאווה ואחרים היו מזה שהם עברו על "כי במופלא ממך אל תדרוש" שתפסו צורך גבוה ועבודה שכלית ורוחנית לעיקר.

לעומתם, בני הלוי שלא חטאו במצרים ולא חטאו בחטא העגל אצלם כל עבודתם היא לצורך גבוה ולכן לא כתוב בגלגלותם וגם לא כתוב "שאו את ראש" ולכן כתוב אצל בני לוי בהיפוך לשון. כי רק שייך כאלו לשונות כשמדובר בעבודה גשמית. אבל אצל בני לוי שעיקר עבודתם ברוחניות, הם מקבלים את המנוי רק על סמך זה שהם כבר במדריגה של שלמות בשאר תרי"ג מצוות הבאות לתקן את העניינים הגשמיים, ולכן אין לפקוד אותם בכל מה שקשור לתפקידם ואף אין צורך להשיא את ראשם.

והיוצא מזה שאכן אצל בני לוי מקבלים תפקידם כמינוי וכירושה, אבל כל זה כפוף לכך שהם כבר השלימו את כל מחוייבתם בשאר המצוות ולא שזה בא במקום מצוות אחרות.

שבת שלום ומבורך,
מרדכי

ובשבת שמתי לב לעוד שלוש נקודות המחזקות את הרעיון שהמינוי של בני לוי הוא לפעול מתוך בני ישראל ולא מעבר להם או מעליהם:
א. לא כתוב כל תפקיד של בני ישראל אלא לפקוד אותם להיות בני ישראל. לעומת שאת, אצל הלויים, לפני שפוקדים אותם כתוב מה תפקידם כי רק זה שעליהם לבצע תפקידם מפרידם משאר כלל ישראל.
ב. כתוב לאחר שהקב"ה מצווה את משה בתפקיד הלויים לשמור שבני ישראל לא יתקרבו לקודש (שם א', נ"ד) "ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה' את משה כן עשו" ואפילו שהיה צריך להיות כתוב "ויעשו בני לוי" אלא שכל עשיית בני לוי בא לידי ביטוי בכך שבני ישראל עושים.
ג. בפרשת נשא אכן כתוב (שם ד', ב') "נשא את ראש בני קהת", ולאחר מכן (שם שם, כ"ב) "נשא את ראש בני גרשון גם הם" ולא כתוב נשא על מררי כי רק שייך נשא כשמרימים חלק מתוך קבוצה מעל שאר הקבוצה וזה לא קרה עם שבט לוי שלא העלו אותם מעל עם ישראל אלא ניתן להם תפקידים נוספים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה