"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (שמות כ"א, א')
וכותב רש"י ואלה (דהיינו האות וא"ו)– מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני
אף אלו מסיני, עכ"ל, ולכארה המילה "מוסיף" אינה מתיישבת עם המשך של
רש"י שאין כאן תוספת למה שנאמר בסיני, אלא שגם אלו היו בסיני?
ועי'
בדברי חיים על התורה (האדמו"ר מצאנז הראשון) שמסביר "לפניהם" ולא
להם, שמדובר כאן במצוות שכליות, מצוות שנמצאות בכמעט כל קודיפקציה וספר חוקים,
והתורה מלמדת אותנו שגם במצוות הללו יש השגות רוחניות ופנימיות ולא רק במצוות שבין
אדם למקום. ולכן כתוב "לפניהם", שזה נראה כאילו רק הצורה החיצונית ניתנה
לנו, ואין זה נכון אלא שבבואנו לעשות מצווה שכלית, עלינו לצקת תוכן, סודות והשגות
גדולות לתוך המצווה עצמה, (ורמז לכך נמצא בדינים כמו עדות שאי אפשר להזימה שאין זה
שכלי בתוך מצווה שכלית) ע"ש בהרחבה.
ועי' בשערי
ישר (שער ה' פרק א') שר' שמעון מסביר שעל אף שידוע הכלל שספק באיסור מהתורה לחומרא,
עדיין ספק ממון לקולא. ולכארה בכל ספק ממון יש גם ספק איסור של לא תגזול, והיינו
צריכים להכריע גם בממון לחומרא מצד האיסור שבו? והוא מתרץ וז"ל, "דכל
דיני המשפטים של דיני ממונות בין איש לרעהו, אינם כדרך כל מצוות התורה וכו', דקודם
שחל עלינו מצות ה' לשלם או להשיב, צריך שיוקדם עליו חיוב משפטי וכו' (ש)אין אנו דנים
כלל על עניין שמירת איזו מצוה, אלא ענין מציאות למי קנוי הדבר, ומי ומי ראוי
עפ"י תורת המשפטים להחזיק את החפץ וכו' וכו' עכת"ד. והכוונה ששכל האדם
אינה מתבטלת למה שכתוב בתורה אלא השכל והכללים של אנשים והחלטותיהם יחד, הם אלו
שקובעים מתי יש קנין (חוזה, טאבו, משיכה) ומתי יש רשות (יחיד, רבים, רכוש משותף)
ורק אח"כ חל על קביעותיהם את האיסור ואת המצוה.
ואולי
בזה אפשר להבין את הוא"ו המוסיף כאן. בודאי גם מצוות אלו נאמרו בסיני, אבל
מוסיפים כאן ערך נוסף, שכמו שעל אדם לדעת ששכלו הוא הוא שלא רק יוצק תוכן לתוך
המצוות אלא קובע את עצם המצוה, גם במצוות רוחניות ובין אדם למקום, עליך להפעיל את
השכל, לדעת איזה מצווה לבכר, ואיך עושים את המצווה. דוגמא קלה ביותר – כשבאו לשחוט
את קרבן הפסח, מי ישחוט ראשון? לא כתוב. תפעיל את השכל ותמצא פתרון (הגרלה כמו
במס' יומא). וכן בהחלטות ציבוריות הנוגעות לגשמיות ורוחניות של העם, יש קודם כל
לבדוק את המציאות ואז להכריע בעניין. ועד כדי כך מצאנו אפילו שיש קרבנות שונים
לעשירים ועניים, שהמציאות והשכל קובעים איזה קרבן להביא.
ועל כן
ניתן לומר שה-וא"ו מוסיף גם על הראשונים שניתנו לפניהם ולא להם – כי תמיד
עלינו לנצל את שכלינו בבואינו לעשות את המצוות.
שבת שלום
לכל עם ישראל,
מרדכי
תודה ישר כח
השבמחקhi all
השבמחקi like the weekly insights and feel that i want to comment on this week in particular , in what seems to be a contracdiction, which needsintensive explanation r
Divrei Chaim talks about the peculiarities of Mishpat Ivri, as
in the need for eidus she'i ata yakhol le'hazimun
R Shimon speaks about societal norms in judging civil laws, so it would be hard to see how eidus she'i ata yakhol le'hazimun fits in with R Shimon
the same kind of questions can be extended to dina d'malkhusa dina, jewish vs civil courts etc
Hi! Thanks for your reply. I can't say I am 100% confident that I'm understand you completely, but will give it a try.
מחקI brought down the Divrei Chaim to point out that the דיני ממונות are logical commandments, and yet the form that they were given to us, is not in a complete manner, rather as an external shape, and we have to fill the shape and form with content.
The Shaarei Yosher was to emphasize that דיני ממונות require our common sense and consensual agreement in order to fulfill the מצווה.
Utilizing these two concepts, I answered my question on Rashi, that there is an addition here to the what was taught on Sinai, since Rashi himself says that all מצוות were already mentioned on Sinai, and the addition is that in all מצוות there is an element of thought process required by us in order to execute the process properly.
Hope I was of help....
hThank you for raising these issues, I truly enjoy delving into them.
השבמחקhere is what I understood:
The Sanzer's point is that even though we think that monetary laws are logical and seem to derive from universal societal needs for civilization, there are unique aspects to our laws, as an example "eidim she'i ata yakhol le'hazimum, which is not found in any other system of law, and is clearly Divinely authored. "Tosim Li'Fnei'hem" means looking into the uniqueness of Jewish laws.
R' Shimon addresses the same concept differently. He seems to be "mafkia" the laws of Khoshen Mishpat from the realm of Bein Odom La'Mokom, and placing it solidly in the human , societal realm.
Following R Shimon's point to its logical end, what is specifically Jewish about monetary laws, why cant we adopt the laws of our surrounding civilization, providing those laws are fair and honest. Lastly, where does "eidim she'i ata yakhol le'hazimum" figure in R Shimon's calculus? "Tosim Li'Fnei'hem", in this case, means allowing human norms to guide the laws.
As I joked with someone, is this the Makhlokes between Khasidim and Litvaks?