יום שלישי, 19 בפברואר 2013

התנצלות ופיצוי, פרשת תרומה, תשע"ג

בדבר תורה על פרשת תרומה, מרוב להט להוציאו בזמן, ונאמן לדרכי להכניס אהבת ישראל ואהבת הארץ בכל מקום אפשרי, סטיתי מהאמת ועירבבתי דברים שלא היו צריכים להיות בפנים. אז קודם כל התנצלותיי לפני הקוראים ותודה לאלו שבקרו אותי על זה.

התשובה שרציתי לומר אבל לא הייתי שלם איתה (ועדיין לא) הייתה שיש חלקים שונים בתוך הארון, הכרובים, הבדים, הזר ועוד. ואולי אפשר לומר שהזר מתייחס למלוכה בעם ישראל, הכרובים לנביאים ובעלי רוח הקדש, הבדים לעם שבשדות והתומכים בתורה, והלוחות בפנים ללומדי התורה, ורק כשיש כולם ביחד מגיעים לשלמות המצדיקה "ארון" בכתיב מלא, אבל אולי עדיף להישאר בשאלה טובה מליתן תשובה דחוקה (בין היתר, איך להתייחס לשלוש שכבות של הארון – זהב, עץ, זהב, ואיך להתייחס לכפרת?).

וכפיצוי...

"ויקחו לי תרומה" ויונתן בן עוזיאל מתרגם "ויסבון קדמי אפרשותא", כשהוא מתרגם "ויקחו" כמו בפסוק "כי יקח איש אישה" כלשון נשואין. האוהב ישראל (על הפרשה) מסביר על פי הגמרא (קדושין דף ז.) "אשה שאמרה לאיש אחד הילך מנה ואתקדש אני לך הרי זו מקודשת" ומסבירה הגמ' שמדובר באיש שאינו מקבל מתנות משום אדם בעולם, ולכן הסכמתו לקבל עכשיו מתנה ממנה מיסבה לה הנאה ובהיא הנאה שהוא נותן לה, היא מתקדשת אליו.

וידוע שעניין הקדושין והנשואין הוא שאשה נבדלת מכל העולם ונהיית מופרשת ומיוחדת רק לבעלה. ויתירה זו, ע"י הקדושין ונשואין הבעל ואשה נהיים אחד.

וע"כ מסביר האוהב ישראל שהקב"ה, שעליו נאמר (חגי ב', ח') "לי הכסף ולי הזהב", בודאי אינו נצרך לשום מתנות מאיתנו כדי לבנות את בית המקדש. ולכן, ע"י הסכמתו כביכול לקבל מאיתנו את המחצית השקל שאנו נותנים עם כל הכוונות הראויות ומתוך שלמות, אנו מתנתקים מכל הדברים החיצונים ומתחברים ונדבקים רק בו יתברך שמו.

וחשבתי א"כ שאפשר על ידי זה גם להבין את ההסכם שנכרת בין יששכר לזבולון. איך ייתכן שתורה שנלמדת ע"י יששכר נחשבת לתורה של זבולון? ואולי ע"י ההסבר מעלה הדברים נהיים בהירים יותר. כמו שבעל שלומד תורה, גם לאשתו יש זכות בה והתורה מגינה עליה (נרחיב על זה בהזדמנות אחרת) כי ברור לכל שבעל ואשה מהווים גוף אחד, גם כאן בעניין של יששכר וזבולון. כשזבולון נותן את כספו להחזקת יששכר, אין הוא קונה את התורה, כמו קניין חיצוני, אלא הכסף הזה מייחד בינו לבין יששכר, וגורם להם להיות ממש אחד יחד, וממילא ההשתדלות לפרנסה של אחד והתורה של השני משתייכות לשניהם.

אבל כנ"ל, כדי שכספי זבולון יקשרו וייחדו ליששכר, נדרש שיששכר יהיה "אדם חשוב" שאינו מקבל מתנות משום אדם בעולם, גם לא מזבולון ומסתמך רק על הקב"ה, הממציא טרף ליריאיו. רק שבההיא הנאה שהוא מוכן לקבל כסף מזבולון כדי ללמוד ולהרבות תורה בעולם, בההיא הנאה הוא משתף גם את זבולון בלימודיו.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה