יום ראשון, 24 בפברואר 2013

ביאת עמלק דורשת בדק בית אצלינו, פורים תשע"ג

פורים שמח לכל המנויים!!

יש כאלו שאוהבים למצוא הוכחות וראיות לענייני דיומא מפרשיות השבוע, ואולי אתם אפילו מכירים כאלו. בתקופה אחרונה שומעים לא מעט על אלו המשווים בין עמדות מועמדים מסויימים לרדיפת היהודים ואפילו לעמלק.

זה גרם לי לחשוב למה באמת יש שתי פרשיות של עמלק, אחת בפרשת בשלח ואחת בפרשת כי תצא, ויתירה מזו, דווקא כשאנו קוראים בספר שמות, מטריחים אותנו להוציא ספר שני לקרוא בדברים, ולכל הציבור (שאין להם בחומשים את פרשת זכור - הודות לפלדהיים ושאר בתי הדפוס) לחפש את הפרשה?

אבל האמת היא שיש תהום רב בין שתי הפרשיות ואסביר. בפרשת בשלח מדובר בסצינה שבה עם מסכן יצא לאחר שיעבוד ועבדות של 210 שנה, בסך הכל ביקש קצת עצמאות ושקט לעבוד את אלוקיו, ובא איזה בריון השכונה ותקף אותו ללא כל סיבה נראית לעין. באמת מקומם ומרגיז. אבל דווקא את הפרשה הזאת אנו לא קוראים כל שנה כדי לצאת ידי חובת פרשת זכור.

את הפרשה השנייה בפרשת כי תצא יש משמעות אחרת לחלוטין, ופרשת עמלק נסמכת לפרשת "אבן שלמה וצדק" וכותב רש"י (דברים, כ"ה, י"ז, ד"ה זכור) "אם שקרת במדות ובמשקלות הוי דואג מגרוי האויב". ולכארה מה הקשר בין מצווה זו של מדות ומשקלות להבאת עמלק עלינו חס ושלום? וראיתי בפרי צדיק עה"ת המביא את מדרש תנחומא בדברים ש"עמלק" מקורו במילה "עם ילק" (דווקא במדרש עצמו ראיתי מובא "עם לק" ואולי זו כוונת המדרש) ומפנה לתרגום (נחום ג', ט"ו-ט"ז) "כזחלא דשלח ופרח", הזוחל שנשלח מרחוק, וזה עמלק שדומה לנחש שבא מרחוק כדי לתקוף את עם ישראל.

ולכן על מידות ומשקלות שקר בא הנחש - כפי שכתוב "והנחש היה ערום מכל חית השדה" (בראשית ג', א'). אבל לא על כל שקר הוא בא, אלא השקר שאנו משקרים בינינו לעצמינו, שאנו מחזיקים חזות של מכובדים והשקרים הם ערמומיים, דווקא על זה הוא בא, וכפי שנכתב בזוהר, "אמר רבי יצחק כל דבריו דברי שקר, ואפילו בתחילת הדברים דבר שקר, שכתוב, אף כי אמר אלקים לא תאכלו מכל עץ הגן, ואינו כן, שהרי כתוב מכל עץ הגן אכל תאכל, והתיר לו הכל."


ולכן דווקא פרשה זו אנו מצווים לקרוא כל שנה, שלא נטעה את עצמינו לחשוב שאנו מסכנים ותמימים אלא שעלינו לעשות בדק בית רציני, האם יש תעשייה של שקר בינינו שאנו כבר לא רואים שיש כאן שקר.


ומאד מאד שמחתי לשמוע מחסיד גור יקר מפז, שמהדברים הראשונים שהאדמו"ר הנוכחי הנהיג כשהתמנה לאדמו"ר היה שאין שום רמאות ברישומים לישיבות וכוללים, וכשפנו אליו ואמרו שיצטרכו לסגור את הכוללים, הוא ענה בפשיטותא, "אין כל חיוב ללמוד כל היום למי שאינו יכול, אבל יש איסור דאורייתא לשקר".


בברכת פורים שמח,
מרדכי אדלר

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה