"ועשו ארון עצי שיטים וכו'" (שמות כ"ה, י') ויש
לשים לב שהמילה ארון כתיב מלא – דהיינו עם האות וא"ו. וגם בפסוק האחרון (שם
כ"ב) כתוב מלא "אשר על ארון העדות", כשהשש פעמים באמצע כתיב חסר
"ארן", ויש להבין למה?
"בטבעות הארן לא יסורו ממנו" (שם ט"ו) שדווקא בארון היה
אסור להסיר את הבדים (המוטות שבהם השיאו את הארון) ומסביר הקדושת לוי שהמקדש וכל
כליו היו כנגד המצוות, וכמו שגוף האדם יש לו רמ"ח אברים כנגד מצוות העשה,
והשס"ה גידים כנגד מצוות הלא תעשה, כך גם המשכן וכליו. ויש מצוות שהן תמידיות
וכל הדת תלוייה בהן, ויש זמניות, ויש תלויות במקום או מעמד של האיש וכו'. והארון
כנגד מצוות של עיקר האמונה ומציאות הבורא ברוך הוא וייחודו ולאהוב אותו ולירא
מפניו. וידוע שבני קהת לא קבלו עגלות כי משאם היה הארון, השולחן, המנורה ומזבח
הזהב (סוטה ל"ח.) "ואלו בכתף ישאו" (במדבר ז', ט'). והסיבה היא כי
הלויים היו שלוחי דידן ושלוחי דרחמנא להמשיך את המצוות המרומזים בכלים הללו לכל עם
ישראל.
וכאן חסר בקדושת הלוי וחבל על דאבדין, ואולי אפשר להסביר שאת הבדים של
הארון היה אסור להסיר כדי שנבין שמצווה זו של ייחוד הבורא והשגתו יכולה לבוא
בשלמות רק אם הוא בא כדי להשפיע על שאר עם ישראל ומתוך עם ישראל, וכידוע שישראל ואורייתא
וקודשא בריך הוא חד הוא, ויש תורת ישראל עם ישראל וארץ ישראל, ואם נסיר את הבדים,
נטעה לחשוב שיש כאן עבודה אינדיבידואלית או במנותק משאר הגורמים לשלמות ואין זה
כך.
וע"פ זה נבין שה"ארון" הראשון מלא, כשבאים להתחיל
בעבודה הזאת יש להיות מזוכך ובכוונות טהורות, אבל כדי להגיע לעבודה מושלמת בסוף
צריכים להכניס בעבודה את כל הגורמים והרכיבים, את הקב"ה, את כל עם ישראל, את
תורת ישראל, את ארץ ישראל, ואז כשיש כולם יחד מגיעים לשלמות העבודה, וזה נרמז על
ידי המילה ארון בכתיב מלא בסוף.
בברכת ערב שבת שלום!
מרדכי אדלר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה