כמה שאלות בפרשה:
א.
רש"י מסביר למה כתוב "שנה" שלוש פעמים אצל הגיל של
שרה, ועיין ברא"ם על הפסוק. מה שמעניין הוא שאונקלוס לא טורח להזכיר
"שנין" שלוש פעמים?
ב. דוד לבן והאיסור של לא תסור
בפרק כ"ד, פסוק מ"ט אליעזא אומר, "וְעַתָּה
אִם-יֶשְׁכֶם עֹשִׂים חֶסֶד וֶאֱמֶת, אֶת-ה'הַגִּידוּ לִי; וְאִם-לֹאהַגִּידוּ
לִי, וְאֶפְנֶה עַל-יָמִין אוֹ עַל-שְׂמֹאל", ולכארה לא ברור השימוש בימין
ושמאל, שבד'רך כל בא להדגיש האפשרות בחירה בשתי חלופות, ולדוגמא, אצל אברהם ולוט,
י"ג, ט', "אִם-הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם-הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה"
ואין עוד חלופה, וכאן, כפי שרואים מהניגון, שיש לעשות כדבר ה', ואם לא אז אפנה או
לימין או לשמאל? כמו כן, מעניין התירוץ של בתואל ולבן, "מֵיְהוָה יָצָא
הַדָּבָר; לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ, רַע אוֹ-טוֹב" ומי דיבר כאן על חלופות
של רע וטוב?
לכארה, יש לומר שמה שלבן ובתואל אמרו "רע או טוב" הם
מפרשים את דברי אליעזר שקרא לשתי חלופות ימין ושמאל, (על אף שביהדות ימין בדרך כלל
מסמל את הטוב, אולי לבן ובתואל לא כ"כ הקפידו על כך, והחליפו ביניהם
וצ"ע). בכל מקרה, מתוך תירוצם, מבינים את דברי אליעזר. אליעזר אומר, אם אתם
רואים שיש כאן דבר מאת ה' הגידו לי, כיון כשהדבר הוא מאת ה', לא שייך חלופות בין
טוב ורע. רק בבני אדם ובגשמיות שלהם שייך המושג הזה. ולכן, אם זה לא מאת ה' אז
תגידו לי ואדע אם לבחור בין שתי החלופות שנותרו לי, וכאן הוא מתייחס לקונפליקט
שקיים אצלו לגבי ביתו, או למצוא בנות מהכנענים, או לחפש אישה אחרת. וברור שכאן
שייך רע וטוב. לבן ובתואל אמרו לו, אין לך מה לבחור בין חלופות של רע וטוב.
ברור שמה' יצא הדבר, וזו הדרך שעליך לבחור.
ואולי מזה אפשר להבין את הדברים שנאמרו בדברים י"ז, ח-י"ג,
לא תסור מהדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל. מדובר כאן שיש לך ספק, אינך יודע איך
לפעול. לכן כתוב "כי יפלא ממך" על כל אחד ללכת עם האמת שלו, ולא יעזור
לו כלום לכבוש את האמת הצרופה אפילו אם משה רבינו יבוא ויגיד אחרת, ולכן
כתוב, לא בשמים היא". המשך הפסוקים גם כן ברורים, אם לך יש ספק, אין לך פתרון
אלא לקום ולעלות ולשאול. אין לך לסמוך על אף אחד אחר שישאל את השאלה עבורך, או
שהגדולים כבר יודעים את כל מה שאתה יודע. וקמת ועלית, אפילו אם אתה גר
בקצה ארץ ישראל, אם הינך מאמין בסיעתא דשמיא שיש לגדולים, עליך גם להאמין
שהסיעתא דשמיא באה בזכות השאלה שהינך שואל, ולא על ידי מישהו אחר.
ואז הפסוק מסיים, "ימין ושמאל", דהיינו טוב ורע, אפילו אם
מה שנאמר לך שחשבת שהוא טוב, ואומרים לך שהוא רע, או להיפך, יש לשמוע בקולם,
אבל זה לא שייך בדבר שהוא "מאת ה'" שם אין טוב ורע, שם אין זכות
לאף אחד להגיד לעשות היפך מהלכה ולעקור אפילו אות אחת מהתורה.
ג.
רש"י שואל בפסוק נ"ה, ובתואל היכן היה? ולכארה הוא מדייק
ממה שכתוב "ויאמר אחיה ואמא" ולא אביה. אבל קשה שכבר בפסוק נ"ג,
עוד לפני שהלכו לישון כבר נאמר, "ומדגנות נתן לאחיה ולאמה"? למה
א"א לדייק מזה שבתואל כבר מת? ועי' במלבים שקצת מרגיש בזה.
על ידי מרדכי אדלר , 4/11/2007 00:26
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה