יום חמישי, 31 באוקטובר 2013

"סוגה בשושנים", "כפלח הרמון רקתך" ו-"וירח את ריח בגדיו אל תיקרי בגדיו אלא בוגדיו" - תולדות, תשע"ד

"ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה"(בראשית כ"ז, כ"ח) ומביאה הגמ' (סנהדרין ל"ז.) ההוא אפיקורס שאל את רב כהנא איך בעל ואשה נידה יכולים להתייחד ושנסמוך עליהם שישלטו על עצמם ולא יעברו עבירה? ומתרץ ר' זירא מתוך כמה תירוצים בגמרא, "וירח את ריח בגדיו" - אל תקרא בגדיו אלא בוגדיו. שאפילו אלו שבוגדים בהקב"ה ולא מקיימים מצוות כראוי יש להם ריח טוב. ואיזה ריח יש להם? על זה מעיד יצחק אבינו (ורש"י מביא כאן): "ריח השדה - וזהו שדה תפוחים כן דרשו רז"ל". ורש"י הקודם הוא מרמז שנכנסה עמו ריח של גן עדן.

והדברים מדהימים!! כשיעקב אבינו נכנס לקבל ברכה מאביו, דווקא הריח של בניו עוברי עבירה היה הריח שהביא את אביו לברכו.


וזה מוטיב מוביל בעניין הברכות של יצחק ליעקב כפי שיתבאר בהמשך.

המפרשים שואלים שלכל אחד מאבותינו הייתה מדה מיוחדת משלו. אברהם = חסד, יצחק = גבורה (דין) ויעקב = אמת. ואם כן, למה יעקב היה צריך כאן לשקר ולרמות כדי לקבל את הברכות? וראיתי באמת ליעקב מר' יעקב קמינצקי זצ"ל שהקב"ה ניסה את האבות דווקא במידה שבה הם היו הכי חזקים. לך לך מארצך, לעזוב אבא ואמא זקנים ועקידת יצחק להרוג את הבן שעליך לחמול עליו גם אם לא היית מצווה. רואים שהניסיונות הם דווקא במידת החסד. אז גם עכשיו יעקב עבר ניסיון אם הוא יהיה מוכן לשקר ולרמות על פי ציווי מאת ה' (דרך רבקה).

ומתי יצחק ניסה במידת הגבורה שלו? עונה האמת ליעקב שניסיון יצחק אבינו יבוא לעתיד לבוא ע"פ הגמרא (שבת פ"ט:) "א"ר יונתן מאי דכתיב (ישעיהו סג, טז) "כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו, אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך"? לעתיד לבא יאמר לו הקב"ה לאברהם בניך חטאו לי. אמר לפניו רבש"ע ימחו על קדושת שמך. אמר אימר ליה ליעקב..... בניך חטאו. אמר לפניו רבש"ע ימחו על קדושת שמך..... אמר לו ליצחק בניך חטאו לי. אמר לפניו רבש"ע בני ולא בניך? בשעה שהקדימו לפניך נעשה לנשמע קראת להם (שמות ד) "בני בכורי" עכשיו בני ולא בניך? ........ הא קריבית נפשי קמך. פתחו (בני ישראל ליצחק אבינו) ואמרו "כי אתה אבינו". אמר להם יצחק עד שאתם מקלסין לי, קלסו להקב"ה ומחוי להו יצחק הקב"ה בעינייהו. מיד נשאו עיניהם למרום ואומרים "אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך".

ואם כן רואים שוב שדווקא יצחק אבינו שאצלו מידת הדין הייתה המידה הכי דומינטית, דווקא הוא בא לבקש רחמים על הבני ישראל שחטאו. דווקא הוא שעקב ברכתו ליעקב אבינו, זוכה עם ישראל לכל הטוב בעולם, הוא ידע שיש יהודים שלפעמים אינם עומדים בכל הקרטיריונים הנוקשים ודרישות הגבוהות, ועדיין "ריח בני כריח השדה".

ערב שבת שלום ומבורך,
מרדכי 




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה