ידוע דברי ר' פנחס בן יאיר בברייתא שעליהם בנה הרמח"ל את דרך העלייה של יהודי בדרגות עובדת ה'.
"אמר ר' פנחס בן יאיר: תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי רוח הקודש, רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים".
מה שפחות ידוע הוא שעשר דרגות הללו מתורה עד קדושה הן כנגד העשר ספירות, ותפקידינו בעולם הוא לתקן את העשר ספירות. ורש"י (דברים ב',ה,) כותב בד"ה ירשה לעשו: "מאברהם עשר עממים נתתי לו שבעה לכם וקיני וקנזי וקדמוני הן עמון ומואב ושעיר אחת מהם לעשו והב' לבני לוט בשכר שהלך אתו למצרים ושתק על מה שהיו אומרים על אשתו אחותי היא עשאו כבנו". ועשרה העמים הללו הם כנגד העשר ספירות ואבותינו הקדושים תיקנו רק שבעה מהם, ושלושה האחרים יתוקנו רק לקראת ימות המשיח.
וצא וחשוב שאברהם הוליד את יצחק בגיל 100 ונפטר בגיל 175, דהיינו יצחק היה 75 בעת פטירת אברהם. יצחק הוליד את יעקב בגיל 60 אז יעקב היה 15 כשסבו נפטר. הרמב"ן כותב שאברהם אבינו חזר לבאר שבע לאחר פטירת שרה, ויצחק היה גר שם גם כן, אז 15 שנים שלושת צדיקים הללו ישבו ביחד ותקנו את שבע הספירות. ומה כתוב בפרשתינו? "ויצא יעקב מבאר שבע", דהיינו מהמקום הקדוש הזה, מהסביבה הכי נוחה להעלות בדרגת עבודת ה', שיכול לשמור על טהרה, כי כדי להעלות יותר גבוה, לדרגה של קדושה יש צורך לצאת החוצה ולתקן מבחוץ, ולכן דווקא על יעקב נאמר, "קדושינו קדוש יעקב".
וכותב הנתיבות שלום מסלונים שיש שלושה רכיבים בעבודת ה': מצוות עשה, לא תעשה ורשות. אברהם בגימטריה 248 כנגד מצוות עשה, יצחק המסמל גבורה כנגד הלא תעשה ויעקב כנגד רשות. וזה מרומז בפסוקים (בראשית כ"ח, י'-י"ז) שמעשי האדם ברשות דומים לסולם מצב ארצה ויש את הפוטנציאל להגיע הכי למעלה וה' ניצב עליו ליתן שמירה וסייעתא דשמיא מיוחדת ורק מזה אפשר להגיע לשלמות של ארץ ישראל וכיבוש כל העשרה עמים. ויעקב עונה "אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי שאפשר להגיע לדרגות הכי גבוהות דווקא במקום הזה, מחוץ לכותלי הבית מדרש עם כל הניסיונות שבו, ואדרבא, שם בחוץ נקרא "אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים".
ערב שבת שלום,
מרדכי
"אמר ר' פנחס בן יאיר: תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי רוח הקודש, רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים".
מה שפחות ידוע הוא שעשר דרגות הללו מתורה עד קדושה הן כנגד העשר ספירות, ותפקידינו בעולם הוא לתקן את העשר ספירות. ורש"י (דברים ב',ה,) כותב בד"ה ירשה לעשו: "מאברהם עשר עממים נתתי לו שבעה לכם וקיני וקנזי וקדמוני הן עמון ומואב ושעיר אחת מהם לעשו והב' לבני לוט בשכר שהלך אתו למצרים ושתק על מה שהיו אומרים על אשתו אחותי היא עשאו כבנו". ועשרה העמים הללו הם כנגד העשר ספירות ואבותינו הקדושים תיקנו רק שבעה מהם, ושלושה האחרים יתוקנו רק לקראת ימות המשיח.
וצא וחשוב שאברהם הוליד את יצחק בגיל 100 ונפטר בגיל 175, דהיינו יצחק היה 75 בעת פטירת אברהם. יצחק הוליד את יעקב בגיל 60 אז יעקב היה 15 כשסבו נפטר. הרמב"ן כותב שאברהם אבינו חזר לבאר שבע לאחר פטירת שרה, ויצחק היה גר שם גם כן, אז 15 שנים שלושת צדיקים הללו ישבו ביחד ותקנו את שבע הספירות. ומה כתוב בפרשתינו? "ויצא יעקב מבאר שבע", דהיינו מהמקום הקדוש הזה, מהסביבה הכי נוחה להעלות בדרגת עבודת ה', שיכול לשמור על טהרה, כי כדי להעלות יותר גבוה, לדרגה של קדושה יש צורך לצאת החוצה ולתקן מבחוץ, ולכן דווקא על יעקב נאמר, "קדושינו קדוש יעקב".
וכותב הנתיבות שלום מסלונים שיש שלושה רכיבים בעבודת ה': מצוות עשה, לא תעשה ורשות. אברהם בגימטריה 248 כנגד מצוות עשה, יצחק המסמל גבורה כנגד הלא תעשה ויעקב כנגד רשות. וזה מרומז בפסוקים (בראשית כ"ח, י'-י"ז) שמעשי האדם ברשות דומים לסולם מצב ארצה ויש את הפוטנציאל להגיע הכי למעלה וה' ניצב עליו ליתן שמירה וסייעתא דשמיא מיוחדת ורק מזה אפשר להגיע לשלמות של ארץ ישראל וכיבוש כל העשרה עמים. ויעקב עונה "אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי שאפשר להגיע לדרגות הכי גבוהות דווקא במקום הזה, מחוץ לכותלי הבית מדרש עם כל הניסיונות שבו, ואדרבא, שם בחוץ נקרא "אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים".
ערב שבת שלום,
מרדכי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה