בעניין מעשרות השל"ה
הקדוש (מס' חולין, פרק נר מצוה ס"ד-ס"ה) מביא את המדרש (בראשית רבה פרק
ע', ס"ז):
ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי
אמר: כותי אחד שאל את ר' מאיר אמר לו: אין אתם אומרים יעקב אֲמִתִּי? דכתיב (מיכה
ז') תתן אמת ליעקב.
אמר לו: הין
אמר לו: ולא כך אמר, וכל
אשר תתן לי עשר אעשרנו לך!
אמר לו: הין
אמר לו: הפריש שבטו של לוי
אחד מעשרה, למה לא הפריש א' מי' לשנים שבטים אחרים?!
אמר לו: וכי י"ב הן,
והלא י"ד הן, אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי!
אמר לו: כל שכן אוסיפתא
מיא, אוסיף קמחא!
אמר לו: אין את מודה לי,
שהם ארבע אמהות!
אמר לו: הין!
אמר לו: צא מהם ד' בכורות
לד' אמהות, הבכור קודש, ואין קודש מוציא קודש!
אמר לו: אשריך ואשרי אומתך
שאת שרוי בתוכה.
ואומר השל"ה הקדוש, כשם שצריכים לעשר מכספך, מילדיך, גם
ימי האדם צריכין עישור. וידוע שמספר הימים בשנה היהודית (שנה פשוטה כסדרה – שישה
חודשים מלאים ושישה חודשים חסרים (30 * 6) + (29 * 6) ) שווים ל354. וכתוב (ויקרא
כ"ג, כ"ז) "ולקחתם לכם ביום הראשון", ומובא במדרש תנחומא פרשת אמור כ"ב, ובילקוט
אמור תרנ"א,
ומובא בטור הלכות ראש השנה סימן תקפ"א וכי
ראשון הוא והלא חמשה עשר הוא, אלא ראשון לחשבון עונות. דהיינו
שהארבעה ימים בין יום כיפור לסוכות אינם עולים לידי המניין של 354 ימים, וכאילו יש
רק 350 ימים בשנה. וע"ש בשל"ה שמביא שלוש דרכים איך אפשר לעשר את ימי
השנה.
וסברתי לומר שאפשר פשוט למנות את ימות החגים ותעניות בשנה
כדלהלן:
ראש השנה
|
2
|
צום גדליה
|
1
|
יום כיפור
|
1
|
סוכות
|
7
|
שמחת תורה/שמיני עצרת (והתנצלותיי לחוצניקים)
|
1
|
חנוכה
|
8
|
י' בטבת
|
1
|
ט"ו בשבט
|
1
|
תענית אסתר
|
1
|
פורים
|
1
|
תענית בכורות
|
1
|
פסח
|
7
|
שבועות (שוב התנצלותיי)
|
1
|
י"ז בתמוז
|
1
|
ט' באב
|
1
|
סך הכול:
|
35
|
וא"כ, בימים הללו יש להקדיש לעבודת ה', ולצאת ידי חובת
העישור גם בזמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה