אני מוחה! כן, מוחה על האירוע בשבוע שעבר שח"כ מוטי יוגב מהבית היהודי(מפד"ל לשעבר) הגר בדולב הגיע לקריית ספר לערוך קניות לכבוד שבת. תושב/י המקום זיהו אותו וגרשו אותו מהחנות. קרא יותר כאן. דווקא תגובתו של חבר הכנסת ראויה לשבח. מבדיקה קלה עולה שהמפד"ל הייתה שותפה בממשלות ישראל מאז 1974 ועד היום למעט כ- 5-6 שנים בלבד. דהיינו, בארבעים שנים האחרונות המפד"ל הייתה שותפה מלאה לדחיית בחורי ישיבה מצה"ל, לתקצוב של תלמודי תורה, קצבאות ילדים מוגדלים, שמירה על הסטאטוס קוו, ואי הכנסת לימודי ליבה למערכות החרדיות.
האם לאורך כל התקופה הזאת, קם חרדי אחד להכיר טובה למפלגה זו על כל הטוב והחסד שגמלה איתנו? האם הצבענו להם בזכות מעשים אלו? האם ראינו בח"כים של המפד"ל ככתובת לבעיות שלנו? התשובה שלילית בהחלט. היותר חרדים שבתוכינו יודעים שכל מה שאנו מקבלים בעולם מגיע מהקב"ה, ואם עכשיו לא מקבלים, זה גם מהקב"ה. הפחות חרדים שבתוכינו תולים את ההצלחות המנויות לעיל בחברי כנסת החרדים והמוכשרים שהשיגו מה שהשיגו עקב פועלם המבורך. ואם עכשיו אין את כל השפע והברכה, יש לתלות את זה גם בחוסר כישרונם וחוסר פועלם של אותם חברי כנסת. א"כ, איזה מקום יש לצעקות על ח"כ יוגב?
בפרשת השבוע כתוב, "והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלוקיך שמה" (דברים ל', א'). בפסוק מדובר שהקב"ה מוכן לקבל את התשובה שלנו, אבל מה הכוונה "הברכה והקללה"? לא נכון יותר לכתוב "את הברכה או את הקללה", ולפחות "את הברכה ואת הקללה", כשעכשיו משמע שהברכה והקללה הם אותו דבר? ואולי יש לומר שאמת ונכון ששניהם אותו דבר, וכל דבר יכול לשרת כברכה או קללה. אם אנו מבינים שהכל מה' אז אפשר לחזור בתשובה מברכה וגם מקללה, ואם אין לנו אמונה, לא נשוב אל ה' ואין זה משנה מה קורה לנו. ברכה שאיננו מכירים שבאה מהקב"ה היא קללה, וקללה שמכירים שהגיעה מהקב"ה היא הברכה גדולה ביותר.
אלו שצעקו אינם חרדים. יהודי מקבל מכות מאת הקב"ה בחודש אלול, ומחפש את מי להאשים? גדלים ומתחנכים שמגיע להם הכל. כל מה שהם מקבלים זה בזכות עצמם, ומה שהם לא מקבלים, ויותר גרוע, לוקחים, מחפשים את מי להאשים ועל מי אפשר להוציא את תיסכולם.
שנזכה כולנו בברכת "ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו" בפסוק הבא ושבת שלום לכל עם ישראל.
בברכה,
מרדכי
האם לאורך כל התקופה הזאת, קם חרדי אחד להכיר טובה למפלגה זו על כל הטוב והחסד שגמלה איתנו? האם הצבענו להם בזכות מעשים אלו? האם ראינו בח"כים של המפד"ל ככתובת לבעיות שלנו? התשובה שלילית בהחלט. היותר חרדים שבתוכינו יודעים שכל מה שאנו מקבלים בעולם מגיע מהקב"ה, ואם עכשיו לא מקבלים, זה גם מהקב"ה. הפחות חרדים שבתוכינו תולים את ההצלחות המנויות לעיל בחברי כנסת החרדים והמוכשרים שהשיגו מה שהשיגו עקב פועלם המבורך. ואם עכשיו אין את כל השפע והברכה, יש לתלות את זה גם בחוסר כישרונם וחוסר פועלם של אותם חברי כנסת. א"כ, איזה מקום יש לצעקות על ח"כ יוגב?
בפרשת השבוע כתוב, "והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלוקיך שמה" (דברים ל', א'). בפסוק מדובר שהקב"ה מוכן לקבל את התשובה שלנו, אבל מה הכוונה "הברכה והקללה"? לא נכון יותר לכתוב "את הברכה או את הקללה", ולפחות "את הברכה ואת הקללה", כשעכשיו משמע שהברכה והקללה הם אותו דבר? ואולי יש לומר שאמת ונכון ששניהם אותו דבר, וכל דבר יכול לשרת כברכה או קללה. אם אנו מבינים שהכל מה' אז אפשר לחזור בתשובה מברכה וגם מקללה, ואם אין לנו אמונה, לא נשוב אל ה' ואין זה משנה מה קורה לנו. ברכה שאיננו מכירים שבאה מהקב"ה היא קללה, וקללה שמכירים שהגיעה מהקב"ה היא הברכה גדולה ביותר.
אלו שצעקו אינם חרדים. יהודי מקבל מכות מאת הקב"ה בחודש אלול, ומחפש את מי להאשים? גדלים ומתחנכים שמגיע להם הכל. כל מה שהם מקבלים זה בזכות עצמם, ומה שהם לא מקבלים, ויותר גרוע, לוקחים, מחפשים את מי להאשים ועל מי אפשר להוציא את תיסכולם.
שנזכה כולנו בברכת "ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו" בפסוק הבא ושבת שלום לכל עם ישראל.
בברכה,
מרדכי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה