השרש ל' מ'
ד' עושה את הופעתו הבכורה בספר דברים, ועד ספר זה לא תמצא בכל התורה את השורש הזה.
השורש ל' מ' ד' גם בא רק כשמדובר או ביראת ה' או בלימוד תורה, מצוות וחוקים כלליים.
אין בנמצא ציווי לימוד במצווה ספיציפי. כמו כן, רק בפרשה השבוע שלנו, פרשת שופטים
תמצא את השורש פעמיים בשימוש שלילי. "לא תלמד לעשות כתועבת הגוים"
(דברים, י"ח, ט') "למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם (דברים, כ',
י"ח). שתי הפעמים מתייחסים מלימוד דרכי עבודה זרה מאת הגויים בסביבה.
מה
הייחודיות בעבירה עבודת זרה שפעמיים הוזכרה בלשון של "לא תלמד" בניגוד
לשאר העבירות שבתורה? עי' בנצי"ב וצ"ע בפירושו. ואולי ניתן לומר שכאן
בפרשתינו התורה הורה לנו את עניין ההיררכיה בעם ישראל. מתחילת הפרשה התורה מורה
לנו שיש עניין של מורי הוראה וסנהדרין, עם הפסוק המפורסם והמנוצל בכל מיני הקשרים
"לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל", פרשת המלך וגם פרשת הלויים.
היררכיה מחייבת מצב של משפיע ומקבל, מורה ותלמיד, אקטיב ופאסיב.
וא"כ,
דווקא מייד אחר כך, התורה גם מזהירה שביהדות לעולם אין כפיפות מוחלטת. יש דברים
שאפשר ללמוד, ויש להיזהר מה לא ללמוד. יש מה לשמוע, ויש מה שלא לשמוע.
ועי'
בבעש"ט שדווקא כאן בפרשה זו של "לא תלמד לעשות כתועבת הגויים" מסיימת התורה עם הפסוק "תמים תהיה עם ה'
אלוקיך". התורה נקראת "תמים", שנאמר בה "תורת ה' תמימה
(תהילים, י"ט, ח'), שהקב"ה מזהיר
שגם מי שעוסק בתורה, מי שלכארה נמצא בחלק העליון של ההיררכיה, גם צריך להיות
"עם ה' אלוקיך", ולא שום דבר אחר.
בברכת
ערב שבת שלום,
מרדכי
אדלר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה