עמלק ומס הכנסה - כי תצא, תשע"ג

ראוי לכל אחד שיש לו קצת עניין במערכתיות החרדית לצפות בוידיאו בערוץ הכנסת כאן. הגברת שקוביצקי, רואת חשבון חרדית מסבירה בטוב טעם ונעם את השחיתות הפשה בשלטון בניסיונו לרמוס את כל אשר קדוש. בסיום דבריה, בא ח"כ גפני ועם כמה בדיחות הורס את כל הישיגיה. ויש לשאול, אם הצדק איתנו, למה אין לנו את האפשרות להשיגו?

באנגלית יש מושג שנקרא "moral superiority" ובתרגום מדולל, "עליונות מוסרית". בוויכוח, אין זה מספיק להיות צודק, עליך לבוא עם העליונות המוסרית כדי להסביר, וכדי שדבריך וטיעוניך גם יתקבלו על הצד השני.

בפרשתינו יש סמיכות בין פרשת משקולות ומדות לפרשת עמלק, ורש"י הקדוש מייד עולה על הסמיכות בכותבו, זכור את אשר עשה לך: "אם שקרת במדות ובמשקלות, הוי דואג מגרוי האויב" (דברים, כ"ה, י"ז). ולכארה מה הקשר בין העבירה לעונש? שיבוא עניות, שיבוא דבר, שיבוא אויב אחר אבל למה דווקא עמלק?

עי' בכלי יקר ובאור החמה, וסברתי לומר שהעניין כאן הרבה יותר עמוק ורחב.

פרופסור אתאיסט לפילוסופיה שואל אחד מתלמידיו אם אלוהים הוא טוב?

הסטודנט: בוודאי.

הפרופסור: מדבר שהוא טוב יכול לצאת רק טוב, אבל אלוקים ברא את השטן? אם הכל מאלוקים, איך יש מחלות? רוע? עניות?

הסטודנט: פרופסור, האם יש דבר כזה "חום"? הפרופסור: כן. הסטודנט: והאם יש דבר כזה "קור"? הפרופסור: כן. הסטודנט: לא, אדוני, אין דבר כזה. קור זה רק היעדר של החום.

הסטודנט: מה עם חושך, פרופסור? יש דבר כזה "חושך"? הפרופסור: כן. הסטודנט: טעית שוב, אדוני. החושך הוא רק העדרו של האור. וכן רוע הוא העדרו של הטוב.

אלוקים ברא את הטוב, ובהעדרו יש רוע.

ויש האומרים שאותו סטודנט היה אלברט איינשטיין...

וכן יש לומר על עם ישראל. כתוב בגמרא (יבמות , ע"ט, א') "אמר שלשה סימנים יש באומה זו הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים". בפרשה שלנו, יש שלוש פרשיות סמוכות לפני פרשת עמלק. פרשה של ייבום, פרשה של כי ינצו והחזיקה את מבושיה ולבסוף פרשות של משקלות ומדות.

ויש לומר שפרשת ייבום היא כנגד רחמנות. אח שרואה אחיו נפטר, עם אלמנה צעירה ללא דור המשך, עליו לרחם ולייבם. פרשה השנייה מצביעה על היעדר בושה. לא רק שהאשה מתערבת אלא משתמשת בדרכים מגונות ללא כל בושה להשיג את שלה. והשלישית של משקלות ומידות כנגד גומלי חסדים. יש אנשים שמוכנים לגנוב מעשירים, יש אנשים שמוכנים לרמות וכדומה בעסקים, אבל תמיד זה בדרך של הזדמנות. להחזיק משקולות מזוייפים פירושו לגנוב את כולם ללא הבדל בין דת, גזע, צבע עור ומעמד. גונבים עשירים ועניים כאחד. התנהגות כזאת פירושה שאין לו שום גמילת חסדים או התחשבות בצרכים האינדיבודאליים של אחרים.

ועל כן מגיע עמלק. לאחר שכלל ישראל הוריד מעצמו את הסימנים של "ישראל", בהיעדרו מגיע "עמלק".

אבל העניין של משקלות ומדות אינו רק עניין של העדר "גמילות חסדים". מדובר כאן במצב שיש זלזול והפקרות מוחלטת במערכת השילטונית. פתגם ידוע הוא שבארה"ב חושבים עשר פעמים לפני שמרמים מס הכנסה כשבארץ חושבים עשר פעמים לפני שמשלמים למס הכנסה. עמלק מסמל "ליצנות", הורדת מפלס הרצינות לאפס. אין קדוש, אין כללים, כל אחד עושה מה שבא לו ומה שטוב לו. האם אצלינו קיימת העליונות המוסרית שנוכל להסתכל בעריץ התורן, ולומר לו שאצלינו הכל מושלם? בוידיאו לעיל, מנכ"לית משרד החינוך מדברת על רשימות צוות, שכל תלמוד תורה ירשום את כל הרבנים ומורים. הצחקתני! השכר לימוד בתלמודי תורה המקבלים רק בני אברכים, את אלו שאין להם, עולה קרוב לאלף שקלים לילד. וכן בסמינרים. יש כאן מערכת שלמה שפועלת באופן מנותק לגמרי מכל כללי ניהול תקין.

וכן בישיבות. המדינה נתנה במשך שישים שנה לכל אחד לפתוח מוסד, והתנאי לקבלת כסף מהמדינה הוא שאסור לתלמיד לשרת בצה"ל. כעת, הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו שזכה לברכתם של הרב שטיינמן ועוד רבנים, אמר בשיחה עם תלמידי ישיבות כי הוא "מתקשה להגן על עמדת "תורתם אמונתם", בעוד צעירים חרדים ממלאים את הטרמפיאדות וצופים במשחקי כדורסל בפיצוציות: מה זה משנה לכם אם הכושים שמשלמים להם בתל אביב מנצחים את הכושים שמשלמים להם ביוון?"

אלו הם המשקלות ומדות המזוייפות שלנו. כאן אבדנו את העליונות המוסרית. לא פלא שמתקיימים דברי הרב שך, שמי שמרמה את הצבא, יש לו דין רודף את עולם הישיבות.

בהיעדר סימנים אלו, איבדנו את העליונות המוסרית. ולכן גם כשצודקים, ואנו צודקים בהרבה דברים, אין אנו משיגים עליונות בויכוח.