יום שישי, 12 ביולי 2013

בדרך הקלה או בדרך הקשה? פרשת דברים-חזון, תשע"ג

"איכה אשא לבדי" (דברים א', י"ב) ואומר המדרש שלשה התנבאו ב"איכה", משה כאן, ישעיה - "איכה הייתה לזונה" (ישעיה א', כ"א) וירמיה - "איכה ישבה בדד" (איכה א', א') ויש לומר שהסדר הוא דווקא - קודם יש ייאוש אצל ההנהגה, לאחר מכן בהתנהגות המוסרית של העם, ולבסוף מאבדים את הכל.

ועי' בלב אליהו (דברים - מאמר "אשריכם ישראל") המביא את הגמרא (כתובות ס"ו, ע"ב) עם בתו של נקדימון בן גוריון שלקטה שעורים מבין גללי בהמתן של ערבים ואמר ר' יוחנן בן זכאי, "אשריכם ישראל, בזמן שעושין רצונו של מקום - אין כל אומה ולשון שולטת בהם, ובזמן שאין עושין רצונו של מקום - מוסרן ביד אומה שפלה, ולא ביד אומה שפלה אלא ביד בהמתן של אומה שפלה", ומה שייך לשון "אשריכם" על מתי שנענשים ומושפלים עד מטה? והוא מסביר שכשהקב"ה מכין לנו מפלה מאד משפילה ושלא כדרך הטבע, הוא עושה איתנו חסד שנדע שגם מאת הקב"ה. להיות מושפלים תחת בהמתן שלהגוים - רק מה' יכול לבוא זאת. שש מיליון יהודים הנהרגים בידי העם הכי מנומס והכי מתקדם, רק מאת הקב"ה יכול לבוא זאת.

סבי ע"ה, יהודי חרדי שירת בצבא של ממלכת אוסטרו הונגריה. נינו החרדי משרת בצבא של היהודים בארץ ישראל שלנו. מי התנכל לסבי ע"ה ומי מתנכל לבני ואחרים כמוהו? אם יהודים "חרדים" יכול לבצע לינץ' בחרדי אחר, האם זו לא קריאה שעלינו לעשות בדק בית רציני? האם אין זה התפוררות מוסרית של העם? השלב הראשון כבר עבר לו וכבר אנו נמצאים בעיצומו של השלב השני של האיכה?

השבת ובימים הבאים נתחזק באהבת ה', אהבת ישראל ואהבת הארץ ונזכה לביאת גואל במהרה בימינו אמן!
  
בברכת ערב שבת שלום!
מרדכי אדלר

נ.ב. מעיון בלב אליהו נראה שהספר עבר קצת צנזורה. הוא מביא את עניין השואה כמה שהיא הייתה מעל הטבע וממשיך,

"כי אף שעוונותינו גברו ועלו למעלה ראש אעפ"כ לא השליכנו מעל פניו ומתוך צרה המצינו פדות ורווחה בארצינו הקדושה ואלמלא לא היו הנערים המנוערים מן המצוות בכחי ועוצם ידי עשתה לי את החייל הזה הי' המצב שונה לגמרי, אבל עתה בעו"ה אנו רואים שכל המקומות שכבשו ישראל הוכרחו להחזיר  מפני ששכחו כי ה' פעל כל זאת."

וכאילו חסר ברצף המילים שה' עשה נס בכיבוש הארצות ובניצחון הגויים ורק אז יבוא הקטע, ואלמלא וכו'?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה