הפרשה שלנו שבדרך כלל מחוברת עם הבאה אחריה נקראת לבדה השנה. כפי שנראה, לא בכדי מחוברות שתי פרשיות הללו. וידוע דברי רש"י, "מה עניין שמיטה אצל הר סיני"? (ויקרא כ"ה, א') ותירוצו. אבל יותר קשה היא שבפרשת בחוקותי כתוב "ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצוות האלה. ואם בחוקותי תמאסו ואם את משפטי תגעיל נפשכם לבלתי עשות את כל מצוותי להפרכם את בריתי" (ויקרא כ"ו, י"ד-ט"ו) ולכארה פשוט שהכוונה היא היפוכה של "ואם בחוקותיי תלכו" שתהיו עמלים בתורה כשכאן מדובר שאינם עמלים בתורה. ואם כן, לא ברור מה כתוב בסיום דברי התוכחה "אז תרצה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה ואתם בארץ אויביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתותיה. כל ימי השמה את אשר לא שבתה בשבתותיכם בשבתכם עליה" (ויקרא כ"ו, ל"ד-ל"ה). למה כאן לא שואלים כל המפרשים "מה עניין שמיטה אצל עמל התורה"? וכפי ששאלו לגבי הר סיני?
שאלה זו נשאלת ע"י הספר "אמת ליעקב" מהגאון ר' יעקב קמינצקי זצ"ל וייתכן שאפילו הבאתי מדבריו בעבר. ר'יעקב שואל גם על רש"י שם שמסביר שבני ישראל לא קיימו את השמיטה כל שנותיהם בארץ ישראל ודבר זה הוא תמוה מאד!! איך ייתכן שנמחקה על ידי כל עם ישראל מצווה אחת מהתורה עד כדי כך שאפשר לומר שבוטלה מצוות שמיטה כל השנים על ידי כולם?
ומסביר ר' יעקב שתחילת התוכחה היא באמת עוד בתחילת פרשת בהר עם השמיטה. כי הבני ישראל היו בעיקר עובדי אדמה, ולכן אנו מוצאים שהשכר המוזכר הוא "ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה" וכן בקריאת שמע "ונתתי עשב בשדך וכו'". אח"כ התורה ממשיכה בדין אונאה הקשור למכירת קרקעות לפי רוב שנים ומיעוט שנים. ובהמשך ממכר הבית וממכר עבדים התלוי ביובל. ואז התורה אומרת "אם בחוקותי תלכו" - שיהיו עמלים בתורה. מתי? בשנת שמיטה כשאין ליהודים עבודת הארץ, אז עליהם לשבת וללמוד. ומי שלא לומד בשנת שמיטה כאילו לא קיים מצות שמיטה. וזו כוונת רש"י שם שלא קיימו את השמיטה.
ואם כן, אולי אפשר להוסיף על דבריו שזו כוונת התורה בסמיכת שמיטה אצל הר סיני. כי יהודי שעובד שש שנים בעמל ויגע רב אבל כשמגיע שנת שמיטה (וכן שבת) יושב ולומד הוא מוכיח שכל העבודה שלו לאורך השנים הייתה לשם שמים וכאילו למד כל השנים וח"ו להיפך. וכן בכל דבר שאם אדם עמל כדי ללמוד תורה ולקיים מצוות הוא הופך את העמל מדבר חול לדבר קודש.
שנזכה שכל מעשי ידינו יהיו לשם שמים!
מרדכי
שאלה זו נשאלת ע"י הספר "אמת ליעקב" מהגאון ר' יעקב קמינצקי זצ"ל וייתכן שאפילו הבאתי מדבריו בעבר. ר'יעקב שואל גם על רש"י שם שמסביר שבני ישראל לא קיימו את השמיטה כל שנותיהם בארץ ישראל ודבר זה הוא תמוה מאד!! איך ייתכן שנמחקה על ידי כל עם ישראל מצווה אחת מהתורה עד כדי כך שאפשר לומר שבוטלה מצוות שמיטה כל השנים על ידי כולם?
ומסביר ר' יעקב שתחילת התוכחה היא באמת עוד בתחילת פרשת בהר עם השמיטה. כי הבני ישראל היו בעיקר עובדי אדמה, ולכן אנו מוצאים שהשכר המוזכר הוא "ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה" וכן בקריאת שמע "ונתתי עשב בשדך וכו'". אח"כ התורה ממשיכה בדין אונאה הקשור למכירת קרקעות לפי רוב שנים ומיעוט שנים. ובהמשך ממכר הבית וממכר עבדים התלוי ביובל. ואז התורה אומרת "אם בחוקותי תלכו" - שיהיו עמלים בתורה. מתי? בשנת שמיטה כשאין ליהודים עבודת הארץ, אז עליהם לשבת וללמוד. ומי שלא לומד בשנת שמיטה כאילו לא קיים מצות שמיטה. וזו כוונת רש"י שם שלא קיימו את השמיטה.
ואם כן, אולי אפשר להוסיף על דבריו שזו כוונת התורה בסמיכת שמיטה אצל הר סיני. כי יהודי שעובד שש שנים בעמל ויגע רב אבל כשמגיע שנת שמיטה (וכן שבת) יושב ולומד הוא מוכיח שכל העבודה שלו לאורך השנים הייתה לשם שמים וכאילו למד כל השנים וח"ו להיפך. וכן בכל דבר שאם אדם עמל כדי ללמוד תורה ולקיים מצוות הוא הופך את העמל מדבר חול לדבר קודש.
שנזכה שכל מעשי ידינו יהיו לשם שמים!
מרדכי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה