מזל טוב לבבי לידידי ושאר בשרי ר' יהודה טרייטל סאמט, רעייתו וכל משפחתו
שליט"א לרגל נשואי בנם/אחיהם עב"ג! שהפצת ולימוד דבר תורה זה יהיו לזכות
הזוג הצעיר בבניית ביתם לתפארת כלל ישראל!
ויש לשאול בכלל מדוע נקראה פרשה זו "בלק" ולא "בלעם"?
השחקן הראשי בפרשתנו הוא בלעם! כל המו"מ הוא בינו לבין ה', וגם השחקן המשני, האתון
ופיו השייכים לבלעם תופסים מקום יותר מכובד מברק? ועל זה יש להוסיף שבכלל לא ברור כל
האריכות כאן בתורה עם בלעם כמה שהקב"ה טרח למנוע ממנו לקלל את עם ישראל. האם לא
הובטח כבר לאברהם אבינו "ומקללך אאור"? לא יותר קל שבלעם יוציא כמה קללות
עסיסיות, ושהקב"ה ידאג שהם לא יחולו, או בכל צורה אחרת?
יש משל על אתיאסט שעלה למטוס וישב ליד ילדה קטנה. לאחר ההמראה הוא פנה
אליה ובקש לדבר על קיומו או אי קיומו של אלוקים? הילדה חשבה לכמה שניות, ואז אמרה,
"מסכימה אבל קודם תענה למה יש שוני בצרכים של צבי, סוס ופרה, כשבפרה מדובר בגושים
גדולים ונוזליים, בסוס פחות גדול ופחות נוזלי, ובצבי ממש קטן אבל מוצק"? כמובן
האתיאסט אמר שאין לו מושג, אז הילדה הטיחה בו, "אם אין לך מושג קלוש בדברים כה
שפלים, איך אתה רואה את עצמך מוסמך לדון בדברים נשגבים כמו אלוקים"?
וכעין זה מסביר השיעורי דעת (המהרי"ל בלוך מטעלז זצוק"ל) במאמרו
"שיעור קומה" שאין כאן שאלה כלל כי דברים הללו הם נשגבים, בלתי מובנים כלל,
לעומת אצל "דורות הראשונים" שהיו פשוטים וידועים ללא שום חדוש. ואין זאת
אלא מפני שאנו חיים את חיינו בעולם התחתון והשפל, "השעור –קומה" שלנו קטן
והוא מכיל בקרבו רק את הטבע הגס והפשוט, והננו יודעים להשתמש רק בדברים אלו שאנו רואים
בעינינו, והנמצאים פה בעולם המעשי.
וזהו מה שאמרו חז"ל, (חגיגה י"ב) "אדם הראשון מן הארץ עד
לרקיע וכו' וכיון שסרח הניח הקב"ה ידיו עליו ומיעטו" ושם להלן: "אמר
רב יהודה אמר רב, אדם הראשון מסוף העולם ועד סופו וכו', וכיון שסרח הניח הקב"ה
ידו עליו ומיעטו". והיינו, כי מתחלה היה האדם מכיל את כל גובה ורוחב הבריאה וכל
עניניו וב"שעור קומה" שלו הגיע אל העולמות הכי גבוהים, עד לרקיע.
אנו מתפלאים כשזורעים גרעין באדמה והוא אינו גודל וצומח, במקום שיהיה
להיפך, שעלינו להתפלא מצמיחת גרעין לחיטה ומזון. וכן לשאול שאלה "מה זו קללה
ומה היא מועילה" אינה אלא שאין לנו מושג בדברים הללו כלל, ואדרבה, ברק ידע והבין
מצויין מה הוא עושה ולכן על שמו נקראה הפרשה. וזה הרעיון המכונה אצל הרב דסלר זצ"ל
כ"נקודת הבחירה" וככל שנעלה אותה, נשיג טוב יותר את כל נפלאות העולם.
מה רבו מעשיך ה'!!
(רק נוסיף במאמר מוסגר שהעניינים הם כאלו גבוהים שהיה צורך להקב"ה לברוא פי האתון בבין השמשות לצורך מניעת הקללה של בלעם.)
ערב שבת שלום ומבורך,
מרדכי אדלר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה