"אמר ריש לקיש, מנין
שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה, שנאמר "זאת התורה אדם כי
ימות באהל" (מסכת ברכות ס"ג, ב') ויש לשאול מדוע דווקא כאן בפרשתינו בחרה התורה לדרוש
דרשה זו, כשהיא מתאימה לכל מיני מקומות אחרים?
הרמח"ל באוצרות הרמח"ל אגרת כ"ה,
עמ' שמ"ט מפרט בתשובתו על עניין גזירת שריפת ספרי תורה באיטליה ר"ל, שכשיש
קטרוג גדול למטה (אצלינו), כביכול השכינה לעילא מוסרת את עצמה לשריפה. אבל צריך התעוררות מלמטה, וזה עניין שריפת פרה האדומה. וזה לשונו, "וכיון שחרב הבית ואין
פרה, הוצרכה התורה עצמה בעה״ר לימסר כך לשריפה בעבור ישראל וכו' אבל בהתגבר הקטרוגים
ח״ו - צריך תיקון אחר".
אבל הדרך העיקרית למנוע התגברות הקטרוגים היא שישראל
ימיתו עצמם על דברי תורה, ולכן דווקא בפרשת פרה האדומה נאמר ״זאת התורה אדם כי ימות
באהל״ כי זה התרופה העיקרית שלא יהיה צורך באפר ושריפה למטה.
והרמח"ל מסיים "והאמת, כי במקומות האלה
היו קטרוגי התורה יותר, כי יותר לא המיתו עצמם והלכו אחרי הנאות העולם. כי כן בכל איטליא."
ודבריו עמוקים מאד. שהטענה העיקרית אינה על מי
שלא לומד בכלל, אלא על מי שנמנה בין לומדי התורה ואינו ממית את עצמו עליה. כולם יודעים לצעוק
"חדש אסור מן התורה" בנוגע לכל מיני יוזמות העולות לשלב חרדים באקדמיה
ופרנסה, שאין זה אלא שקר ורמאות ועצת היצר הרע. בווילנא של פעם היו בתי כנסיות של בעלי בתים. כל ילד כשהגיע זמנו שראו שאינו מתאים להימנות בין לומדי תורה, היה מצטרף לבית כנסת של אומנות מסויימת, ושם היה מתפלל, לומד, משתתף בשיעורים ולומד אומנות. טול קורה מבין עיניהם!! ה"חדש" הוא כשראשי ישיבות וכוללים מחזיקים במוסדותיהם בחורים
ואברכים שאינם לומדים כלל ואינם מעוניינים ללמוד, ובוודאי אינם ממיתים את עצמם באוהלה של תורה. תעשייה שלימה של "ישיבות לנושרים" הוקמה בעשור האחרון, לתפארת העומדים בראשה, ולא לתפארת כלל ישראל.
ואם יש קיטרוג עכשיו, שרודפים את עולם הישיבות,
אולי הגיע הזמן ליישם את עצת הרמח"ל, שהגדרת "בחור ישיבה" תהיה אך
ורק מי שממית את עצמו באהלה של תורה?
ערב שבת שלום,
מרדכי אדלר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה