השבוע בעזרת ה' הילדים יחזרו הביתה ויספרו על יעקב ששכל את ידיו בין מנשה ואפרים והניח ימינו על ראש אפרים על אף שהוא הצעיר. פחות שמים לב שהוא גם הקדים את אפרים לפני מנשה בברכה כמו שכתוב, "וישם את אפרים לפני מנשה" (בראשית מ"ח, כ') ורש"י מפרש, "בברכתו לפני אפרים להקדימו בדגלים ובחנוכת הנשיאים" (שם). וקצת קשה להבין את רש"י כי למעשה הברכה הגיעה ביחד לשניהם ורק בהנחת הידיים ובניסוח הקדים אפרים למנשה ולכן רש"י היה צריך להוסיף לגבי הדגלים וכו'. אולם היה גם אפשרי לברך קודם את אפרים ואח"כ לברך את מנשה וצ"ע.
אבל מזה יש להתפלא שבברכות לשבטים יעקב הקדים את זבולון ליששכר אפילו שיששכר נולד לפני זבולון, ושם רש"י לא מעיר דבר (לכארה יש גם חוסר סדר נוסף שהפריד בין דן לנפתלי בברכות לגד ואשר ביניהם)?
וידוע שזבולון יפרנס את לומדי התורה, יששכר. ואולי ניתן ללמוד מיעקב שבסדרי העדיפויות והעדפה, ואולי אפילו בהשתדלויות לאומיות וחלוקת משאבים, יש להקדים את ה"זבולונים" קודם ל"יששכרים" כי בדרך זו דואגים גם ליששכר. לעומת זאת, אם ידאגו קודם ליששכר יש סיכון גדול שזבולון ייפול ואף יששכר ייפול.
ורק בהערת אגב:
כל ערוצי התקשורת במשך השנה מתעלמים כמעט כליל ממצב התנועה בירושלים. יש פקקים בנתיבי איילון, גהה, וכל המקומות הקיימים במדינת תל אביב. הקב"ה הראה להם דווקא בתקופה של עשרה בטבת שידברו אך ורק על ירושלים. ולכן מזכירים גשמים בברכת הגבורות.
ערב שבת שלום ומבורך לכל עם ישראל,
מרדכי אדלר
ובשבת ראיתי שכיוונתי לנצי"ב שאומר דברים כעין זה, ואולי יש להוסיף שיש שלושה מקומות בתורה שזבולון הוזכר לפני יששכר: כאן, בהעמדת הנשיאים לחלוקת הארץ ובזמן ברכת משה. ויש להמשיך באותו קו מחשבה שבכל המקומות הללו מדובר בחלוקת משאבי כלל ישראל, לעומת שאר המקומות שמדובר בעניינים טקסיים וכבוד, שאז יש לכבד את יששכר קודם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה